ספר התניא – פרק ח'

1

#ספר #התניא – פרק ח' – חכמת עובדי גלולים
וְעוֹד זֹאת בְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת, שֶׁלְּכָךְ נִקְרָאִים בְּשֵׁם אִסּוּר, מִפְּנֵי שֶׁאַף מִי שֶׁאָכַל מַאֲכַל אִסּוּר בְּלֹא הוֹדַע לְשֵׁם שָׁמַיִם, לַעֲבֹד ה' בְּכֹחַ אֲכִילָה הַהִיא, וְגַם פָּעַל וְעָשָׂה כֵּן וְקָרָא וְהִתְפַּלֵּל בְּכֹחַ אֲכִילָה הַהִיא, אֵין הַחִיּוּת שֶׁבָּהּ עוֹלָה וּמִתְלַבֶּשֶׁת בְּתֵבוֹת הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה כְּמוֹ הַהֶתֵּר, מִפְּנֵי אִסּוּרָהּ בִּידֵי הַסִּטְרָא אַחֲרָא מִשָּׁלֹשׁ קְלִפּוֹת הַטְּמֵאוֹת. וַאֲפִלּוּ הוּא אִסּוּר דְּרַבָּנָן, שֶׁחֲמוּרִים דִּבְרֵי סוֹפְרִים יוֹתֵר מִדִּבְרֵי תּוֹרָה כו'1. וְלָכֵן גַּם הַיֵּצֶר הָרַע וְכֹחַ הַמִּתְאַוֶּה לִדְבָרִים הָאֲסוּרִים הוּא שֵׁד מִשֵּׁדִין נֻכְרָאִין, שֶׁהוּא יֵצֶר הָרַע שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁנַּפְשׁוֹתֵיהֶם מִשָּׁלֹשׁ קְלִפּוֹת הַטְּמֵאוֹת. מַה שֶּׁאֵין כֵּן הַיֵּצֶר הָרַע וְכֹחַ הַמִּתְאַוֶּה לִדְבָרִים הַמֻּתָּרִים לְמַלֹּאת תַּאֲוָתוֹ הוּא שֵׁד מִשֵּׁדִין יְהוּדָאִין, לְפִי שֶׁיָּכוֹל לַחֲזֹר לִקְדֻשָּׁה כְּדִלְעֵיל. אַךְ מִכָּל מָקוֹם קֹדֶם שֶׁחָזַר לִקְדֻשָּׁה הוּא סִטְרָא אַחֲרָא וּקְלִפָּה. וְגַם אַחַר כָּךְ הָרְשִׁימוּ מִמֶּנּוּ נִשְׁאָר דָּבוּק בַּגּוּף, לִהְיוֹת כִּי מִכָּל מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה נַעֲשֶׂה תֵּכֶף דָּם וּבָשָׂר מִבְּשָׂרוֹ. וְלָכֵן צָרִיךְ הַגּוּף לְחִבּוּט הַקֶּבֶר, לְנַקּוֹתוֹ וּלְטַהֲרוֹ מִטֻּמְאָתוֹ שֶׁקִּבֵּל בַּהֲנָאַת עוֹלָם הַזֶּה וְתַעֲנוּגָיו מִטֻּמְאַת קְלִפַּת נֹגַהּ וְשֵׁדִין יְהוּדָאִין, אֶלָּא אִם כֵּן מִי שֶׁלֹּא נֶהֱנֶה מֵעוֹלָם הַזֶּה כָּל יָמָיו, כְּרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ.
וְעַל דְּבָרִים בְּטֵלִים בְּהֶתֵּר, כְּגוֹן עַם הָאָרֶץ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִלְמֹד, צָרִיךְ לְטַהֵר נַפְשׁוֹ מִטֻּמְאָה זוֹ דִּקְלִפָּה זוֹ עַל יְדֵי גִּלְגּוּלָהּ בְּכַף הַקֶּלַע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח דַּף נ"ט. אֲבָל לְדִבּוּרִים אֲסוּרִים, כְּמוֹ לֵצָנוּת וְלָשׁוֹן הָרַע וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, שֶׁהֵן מִשָּׁלֹשׁ קְלִפּוֹת הַטְּמֵאוֹת לְגַמְרֵי, אֵין כַּף הַקֶּלַע [לְבַדּוֹ] מוֹעִיל לְטַהֵר וּלְהַעֲבִיר טֻמְאָתוֹ מֵהַנֶּפֶשׁ, רַק צְרִיכָה לֵירֵד לְגֵיהִנֹּם. וְכֵן מִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְעוֹסֵק בִּדְבָרִים בְּטֵלִים, אֵין כַּף הַקֶּלַע לְבַדּוֹ מוֹעִיל לְנַפְשׁוֹ לְמָרְקָהּ וּלְזַכְּכָהּ, רַק עֳנָשִׁים חֲמוּרִים שֶׁמַּעֲנִישִׁים עַל בִּטּוּל תּוֹרָה בִּפְרָטוּת, מִלְּבַד עֹנֶשׁ הַכְּלָלִי לְכָל בִּטּוּל מִצְוַת עֲשֵׂה מֵחֲמַת עַצְלוּת בְּגֵיהִנֹּם שֶׁל שֶׁלֶג, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְכֵן הָעוֹסֵק בְּחָכְמוֹת אֻמּוֹת הָעוֹלָם, בִּכְלַל דְּבָרִים בְּטֵלִים יֵחָשֵׁב לְעִנְיַן עֲוֹן בִּטּוּל תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּהִלְכוֹת תַּלְמוּד תּוֹרָה2.
וְעוֹד זֹאת יְתֵרָה טֻמְאָתָהּ שֶׁל חָכְמַת הָאֻמּוֹת עַל טֻמְאַת דְּבָרִים בְּטֵלִים, שֶׁאֵינוֹ מַלְבִּישׁ וּמְטַמֵּא רַק הַמִּדּוֹת מִיסוֹד הָרוּחַ הַקָּדוֹשׁ שֶׁבְּנַפְשׁוֹ הָאֱלֹהִית בְּטֻמְאַת קְלִפַּת נֹגַהּ שֶׁבִּדְבָרִים בְּטֵלִים, הַבָּאִים מִיסוֹד הָרוּחַ הָרַע שֶׁבִּקְלִפָּה זוֹ בְּנַפְשׁוֹ הַבַּהֲמִית כְּדִלְעֵיל, וְלֹא בְּחִינַת חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת שֶׁבְּנַפְשׁוֹ, מֵאַחַר שֶׁהֵם דִּבְרֵי שְׁטוּת וּבוּרוּת שֶׁגַּם הַשּׁוֹטִים וְעַמֵּי הָאָרֶץ יְכוֹלִים לְדַבֵּר כֵּן. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּחָכְמַת הָאֻמּוֹת, הוּא מַלְבִּישׁ וּמְטַמֵּא בְּחִינַת חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת שֶׁבְּנַפְשׁוֹ הָאֱלֹהִית בְּטֻמְאַת קְלִפַּת נֹגַהּ שֶׁבְּחָכְמוֹת אֵלּוּ, שֶׁנָּפְלוּ שָׁמָּה בִּשְׁבִירַת הַכֵּלִים מִבְּחִינַת אֲחוֹרַיִם שֶׁל חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵ"ן. אֶלָּא אִם כֵּן עוֹשֶׂה אוֹתָן קַרְדֹּם לַחְתֹּךְ בָּהֶן, דְּהַיְנוּ כְּדֵי לְהִתְפַּרְנֵס מֵהֶן בְּרֶוַח לַעֲבֹד ה', אוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן לַעֲבוֹדַת ה' אוֹ לְתוֹרָתוֹ, וְזֶהוּ טַעֲמוֹ שֶׁל הָרַמְבַּ"ם וְרַמְבַּ"ן זַ"ל וְסִיעָתָן שֶׁעָסְקוּ בָּהֶן.