מבוא לספר הזהר – אות כ"ט הרב אדם סיני שליט"א

142

האות הנלמדת:
כט) ומהמבואר תבין מה שהת"ז מחלק את עולם האצילות לג' בחינות שהן איהו, חיוהי וגרמוהי, אע"פ ששם אחדות פשוטה ואין שם מבחינת נבראים משהו. כי איהו, פירושו האלקיות כמו שהוא לעצמו, שבזה אין לנו תפיסא ולא ניתן לתפיסא כמו שנתבאר בכל המהותים אפילו הגשמיים (כנ"ל באות י"ב) וגרמוהי פירושו עשרה הכלים חו"ב תו"מ אשר שם, שהמשלנו אותם ללבן שבספר החכמה, שאפילו מספר לא יתכן לומר בלבן, כי אין מה שיעשה שם מספר. כי כולו לבן. ומ"מ לא בלבד שאנו נותנים בהם מספר, אלא כל מיני רבבות השינוים שמתגלים בבי"ע שהם בחינת חומר האותיות, אנו מוצאים אותם מקודם בכלים חו"ב תו"מ שבאצילות עצמה. אמנם רק כדרך הלבן, שהוא נותן כל צורות אותיות שבהספר ובו עצמו אין שום צורה, ונמצא הלבן נחלק לרבבות צורות אע"פ שבו עצמו אין שום צורה, כן עשרה הכלים שבאצילות מפורטים ברבבות שינוים על פי הארתם בבי"ע, כדוגמת התכנית המחשבתית, היוצאת לפועל במלאכה הממשית שבבנין הבית. באופן שכל אלו השינוים היוצאים לפועל בבי"ע הם רק מהארת הכלים דע"ס חו"ב תו"מ דאצילות, ומיחס המקבלים בבי"ע אנו מוצאים בהלבן, רבבות שינוים. ומיחס אצילות עצמו הוא כמו לבן כשהוא לעצמו ואינו מלובש בדיו שבאותיות, שאינו נמצא בו שום מספר ושום דבר. ונתבאר היטב סוד גרמוהי שהם הכלים, שכלפי עצמם הם אחדות פשוטה כמו איהו.

"הסולם"- https://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams