שלושת השבועות

282

שלום ידידים יקרים,

מצויים אנו בעיצומם של שלושת השבועות. שבועות בהם אנו זוכרים את חורבן הבית ומשתדלים להרבות באהבת חינם. זוהי תקופה לא פשוטה לעם ישראל בכל הדורות, אנחנו חשים זאת היטב כעת על בשרנו…

זמן זה הוא זמן חשוב לחזק את עצמנו בלימוד וכוונה פנימית. ראוי שכל אחד יקח על עצמו עוד לימוד ועוד עשייה רוחנית אמיתית. אנו מתכבדים להזמינכם לארועים הבאים שלנו ברמת גן ובשאר הסניפים. הצטרפו אלינו!

בבית מדרשנו ברמת גן

שיעורים בפנימיות התורה:
בימי חמישי ב-20:00, "הפרשה" – מפגש עם פרשת השבוע בדרך פנימיות התורה עם הרב עדיאל רוזנפלד.
בימי שלישי ב-20:30 , השיעור הנפלא "בנפשך" – מעגל לימוד לנשים בדרך פנימיות התורה והחסידות.
השיעורים ברמת גן, ז'בוטינסקי 128
לפרטים עידן 050-314-3389

ב"בית הסולם" תל אביב

בימי שני ב-20.30, קורס עם הרב דן סטולרו. "מסע לחירות רוחנית" .
בימי שלישי ב-20.30, מעגל נשים  "בנפשך" לימוד פרשת השבוע מתוך ספר הרב אדם סיני.
ביום רביעי שיעור עם הרב משה ישר פרשת השבוע מתוך הזוהר הקדוש בשעה 20:00.
לפרטים קרן  – 052-840-0076

ב"בית הסולם" ראשון לציון

בימי שני בין 20:30-21:30 "סודות הבריאה"
בימי שלישי בין 20:30-22:00 ״בנפשך״, מעגל  לימוד לנשים .
בימי רביעי בין  20:30-21:30 מאמרים מתוך ספר "הזוהר" הקדוש
בימי חמישי בין 20:30-21:30 פרשת השבוע בראי הפנימיות, קפה למחשבה בין  21:30-23:30  לפרטים 050-314-3403

ב"בית הסולם" אלקנה

בימי שני בשעה 21.00 –  קורס הקדמה לזהר עם הרב אדיר איתן.
בימי שלישי בשעה 20.30 מעגל נשים "בנפשך",  לימוד פרשת שבוע מתוך ספר הרב אדם סיני.
בימי חמישי בשעה 20.30 – "סודות הבריאה" עם הרב אדיר איתן.
לפרטים מרדכי – 054-639-9606

בפרשת מטות, כמו בשאר פרשיות התורה, צריכים אנו לחפש את אותן מפתחות, שיתנו לנו לא רק ידע, לא רק שמחה, אלא שיפְתחו לנו הבנה חדשה בדרך הליכתנו. בדרך בה מנהלים אנו את חיינו. בסוג הצבת המטרות, אותן אנו חיים וכן בדרך בה אנו מיישמים מטרות אלו.

 

ריכוז ובידור בעבודת השם

היסוד השבועי בפרשת מטות מתוך שיעור של הרב אדם סיני שליט"א

כידוע, שתי התכונות האלו, ריכוז ובידור, הן תכונות הפוכות זו מזו, וכל ההפכים שאנו רוצים לפעול בחיים, קשה לנו להכיל אותם בזמן אחד, בנושא אחד, במקום אחד. לכן, נתן לנו הקדוש ברוך הוא את מציאות הזמן. כאשר מציאות הזמן פועלת, אז יכול אדם לפעול בב' הזמנים, ב' תכונות בנושא אחד. הנושא הוא האדם.

כאשר אנחנו רוצים לפעול את ב' התכונות האלו שנקראות ריכוז ובידור, עלינו לפעול אותן בשני מקומות או בשני זמנים. יש זמן שאני צריך להיות מבודר, ויש זמן שאני צריך להיות מרוכז . אבל תמיד צריך לראות למה האדם נועד, האם להיות מרוכז או להיות מבודר? תכונת הגוף היא תכונה של בידור. תכונת הגוף היא תכונת הרצון לקבל שהיא התכונה המחלקת. תכונת הנשמה היא התכונה המרכזת.

לכאורה יש לנו מאבק בין הגוף לבין הנשמה – בין צד המחשבה הפרטנית לבין המחשבה הכוללת, הכוללנית. אבל הם לא חייבים להתנגש. יש דרך שאפשר לשלב אותם. הדרך היא, שכל המחשבה הפרטנית לא באה אלא כדי לבטא את המחשבה הכוללנית. כל השאלה פה היא מי העבד ומי האדון – מי השפחה ומי הגבירה. כיון שברגע שאנחנו נותנים את השלטון לנשמה, לצד הַמְּרַכֵּז, אז אנחנו יכולים לפעול את הדרך באופן הנכון.

אומר לנו בעל הסולם בפרי חכם ג' עמוד צ"א: "כל אדם לא נברא אלא להשגת נשמה שלמה ומאירה מהבורא יתברך,  ראויה לדבקות תמידי ונצחי". אז אם זאת תכלית האדם, האדם חייב לשאוף אליה. ברגע שיש נקודת שאיפה כל כך חזקה וברורה, האדם חייב  להקדיש את כל כוחותיו לצורך היישום של התכלית הנשגבה הזו.

מכיוון שזו תכלית כל כך גבוהה, ונראית לעתים כל כך רחוקה, אז נדמה לאדם שהדבר לא נמצא קרוב אליו. אבל באמת הדבר קרוב אל האדם, והוא לא צריך להתבלבל ולחפש בשדות זרים. הוא צריך פשוט לפקוח את עיניו ולהסתכל על מה שמוגש ישר אל פיו, אל נפשו, אל מחשבתו, שהיא תורת הקבלה.

למרות שהדבר מוגש אלינו על ידי בעל הסולם ועל ידי הרב"ש, והוגש גם קודם על ידי האר"י הקדוש, בכל זאת אנשים ממשיכים ללמוד רק את התלמוד הבבלי. התלמוד הבבלי הוא צד הבידור ולא צד הריכוז. אל לנו לטעות שלכאורה מזלזלים אנחנו בתלמוד הבבלי או בכלל בלימוד של חיצוניות התורה.

אבל חיצוניות התורה היא כמו גוף, גוף קדוש אמנם, ואין לזלזל בגוף, אבל צריך לזכור מי פה העבד ומי האדון – מי השפחה ומי הגבירה. אומר רבי חיים ויטאל בהקדמתו על עץ חיים: "ובלי ספק, כי העוסקים בתלמוד בבלי בלבד, מגששים כעיוורים קיר בלבושי התורה ואין להם עיניים רואות ברזי התורה הנסתרים בו". זה קצת קשה, כיוון שאנחנו מכירים  חכמים, אנשים  שהקדישו את חייהם בתורה הקדושה וכל חייהם הם עוסקים בתלמוד הבבלי.
בקבלה נמצאת נקודת ריכוז המחשבה, שם נמצאת התכלית הרצויה אליה צריך האדם לשאוף. שוב אני אומר, זה לא אומר שלא צריך ללמוד את כל חיצוניות התורה. כי כבר אמרנו בהתחלה שאדם צריך גם ריכוז וגם בידור.

לעתים אנשים מדברים בבידור. הבידור שאנשים מדברים בו, או הרצון לצחוק, הצד המחלק הוא הצד הפחות מטרתי בחיים. הוא טוב, צריך אותו, אבל מי שיש לו אותו כעיקר, הוא בדרך כלל אחד שנמשך אחרי רצונות הגוף ותאוות הגוף. נדמה שאפשר לקבל במקום הזה יותר, אבל לא ניתן לקבל יותר במקום הזה, צריך ריכוז.

הבידור נותן אפשרות לאדם להרפות מהשריר המוחי הנפשי הנשמתי שמרוכז במטרה מדויקת, אבל כל ההתרפות נועדה לצורך חיזוק גדול יותר. לכן חשוב מאוד שתהיה היכולת ההתבדרות הזו כדי שהשריר הנפשי הזה לא ייתפס,  כדי שאפשר יהיה על ידי הבידור להתחזק יותר, ושוב להתבדר כדי להתחזק יותר – ושוב לרדת כדי לעלות יותר – ושוב לפרק כדי להתחבר יותר חזק – ושוב להדגיש את הנפרד כדי שממנו נעשה חיבור עוד יותר חזק – ושוב ללחוץ בנקודה של השמאל, בנקודה של הפרטיות, כדי לחבר אותה עוד יותר לכלל. זוהי היכולת של השכחה, היכולת של הלילה, היכולת לשכוח כדי לזכור את הנחוץ.

הבידור מושך את נפשו של האדם, כי האדם נמשך בעיקר לצרכים הגופניים שלו, כי העולם הזה מושך אותנו לצרכים גופניים. לכן הוא חייב לתחום לעצמו מסגרת של ערכים ברורה בחייו, כדי שכל הבידור יהיה בתוך מסגרת ערכים. אחרת,  הבידור יכול למשוך אותו לתוך מציאות של רק בידור.

לכן, כאשר האדם פועל באופן הזה, אז אסור לו להתבלבל בין התבדרות להתפרקות – בין ירידה מסודרת לבין נפילה – בין שכחה לבין איבוד הדעת – בין יין המשמח לבין יין המשכר – בין עין טובה לעין רעה.  תמיד זמן ההתבדרות צריך להיות הכנה ראויה לריכוז המחשבה לקראת הנצרך ביותר.

האדם זקוק למאמץ גדול כדי שיוכל להפיק מהריכוז – הבא כמופשט, את ההרגש – הבא כמוחש.

נשמת האדם, שצריכה להיות מרוכזת, צריכה לקבל כוחות כל פעם מחדש. היא לא יכולה לקבל כוחות רק ממקום העבודה שלה בעולם הזה. היא צריכה להתחבר לנקודה גבוהה יותר, לכן צריך להסכים לשחרר אותה למקום אחר.

ברגע שאני, כמו בלילה, מוכן לתת לה להשתחרר לבד למקום אחר, כמו נתתי לה לפעול מצד עצמה, בלי שאני צריך לנהל אותה, אז היא הולכת ונטענת בכוחות.

כשהיא חוזרת אלי,  אז היא יכולה לתת לי הרבה יותר כוחות ממה שהיה לי קודם, אבל זה  בתנאי שכששחררתי אותה והתרכזתי בה בחיים הקודמים שלי, במציאות הקודמת שלי, בנקודת הריכוז  הקודמת שלי, הייתי מאוד מרוכז בדבר אמיתי.

החיים שלנו לא יכולים להיות רציפים, מכיוון שאנחנו צריכים את הפרטיות שלנו, ששוב תבוא לידי ביטוי ואחר כך נפעל.

שבת שלום לכולם!