כך היה: ראש השנה תשע"ה – בקהילת הסולם!

191

ראש השנה תשע"ה – בקהילת הסולם!

 

כיצד עבר עלינו החג המיוחד הזה?
מה כל כך מיוחד בראש השנה בקהילת הסולם?
מהם התובנות הפנימיות שלקחנו איתנו מראש השנה?

 

פתיחה

בכל מקום ולכל אדם – התחלה חדשה מלווה בהרגשה טובה. הרגשה שהפעם הולכים להצליח! כך ביום הולדת, כך בתחילת עבודה חדשה, כך בחתונה וכך גם בתחילת השנה החדשה.

בכל שנה, בראש השנה שומעים אנו את השופר, המלמד אותנו להשתפר. מסתכלים אנו אחורה על השנה החולפת, ושואלים – האם התקדמנו למטרת חיינו? או שמא עבר זמננו לריק חס ושלום? מתוך כך, כפי שמלמדנו מורנו הרב אדם סיני שליט"א, כל אחד בוחר לעצמו משימות חדשות לשנה החדשה. בבית מדרשנו כיוון אותנו הרב בשאלות כיצד לדעת על מה לעבוד בשנה החדשה? איזה רצונות בתוכנו עלינו לתקן, ומהי דרך התיקון?

מעבר לכך, ימי החג (שהשנה היו צמודים לשבת שובה) מלאים בתוכן, בתפילות, בחוויות של קדושה ואחדות נפלאה – בקהילתנו.

על כך אנו רוצים מעט להרחיב כאן.

 

כיצד מתכוננת הקהילה לראש השנה?

לקראת ראש השנה ההכנות מרובות. כבכל קהילת הספרדים, מראש חודש אלול, מתחילים אנו לומר "סליחות" באשמורת הבוקר בהם מבקשים אנו סליחה מה' על חטאנו, ומחדשים עימו את הברית ואת הקשר.

במשך תקופה זו של חודש אלול, אנו לומדים בשיעורי הרב מאמרים הקשורים לראש השנה. מאמרים שכתבו בעל הסולם, בנו הרב"ש, שער הכוונות לר' חיים ויטאל, מאמרים שכתב הרב אדם סיני בעצמו, וכן דברים נוספים מהיהדות בנושא סליחות, ראש השנה והימים הנוראים בכלל.

 

ההכנה הרעיונית לראש השנה

הרב מלמד אותנו בהשקפה עמוקה ומדויקת סדר שלם של חגיי ישראל בפנימיות האדם! בקצרה נאמר שהרב מלמד שבחודשי תשרי זהו זמן הולדת הבריאה, בעצם נברא האדם ועיקר האדם הוא הרצון. הרצון של האדם נברא – זהו כמו יום הולדת. אנו שמחים שיש רצון, שיש בריאה, שיש שוב יום הולדת אבל מבקשים אנו בחגי תשרי – לתקן את הרצון. אם לא נתקן את הרצון הוא יעמוד נפרד ללא קשר לבורא נהיה מנותקים מהבורא שהוא אבינו, הוא בורא העולם והוא השלם שרק אם נדבק בו נגיע לשלמות גם אנו.

כדי לתקן את הרצון צריך בהתחלה, בסליחות, לחדש את הברית, ואת הקשר, עם הבורא, לאחר מכן בראש השנה להמליך עלינו את המלך, ה' ית', ולומר שכבר מהראש שהוא גם השורש – אנו יודעים שכל הולדת הרצון באה כדי להמליך את המלך, בורא עולם, ולא לנפרדות מהמלך. לאחר מכן ביום הכיפורים אנו מוותרים לגמרי הרצון על ידי חמשת העינויים הכתובים בהלכה ועל ידי התפילה, לאחר מכן בסוכות אנו קונים הגיונות של אמונה, הגיונות של אורח. בסוכות אנו יוצאים מדירת קבע ובאים לסוכה שהיא דירת עראי, אנו ושבים בצל הסוכה המציין את צל האמונה.

זהו סיכומון קצרצר מהתהליך שהרב מלמד אותנו בחגי תשרי.

 

אם כן, בעניין ההכנה לראש השנה אמרנו שאנו מתכוננים על ידי אמירת הסליחות ועל ידי שיעורי הכנה של השקפה נכונה על החגים מפי מורנו ולרבנו. בנוסף לכך, ישנה פעילות רבה בבית המדרש – להכין את המקום, ולהכין אוכל לשלושה ימים!

אוכל לשלושה ימים? כמעט כך.

 

אחדות נפלאה בקהילה!

ראש השנה כזכור היה ביום חמישי וביום שישי ומיד לאחר מכן – שבת.

בלילות של ראש השנה וכן בליל שבת אכלו משפחות הקהילה אחת אצל חברתה. לא היה בחור רווק או זוג נשואי או אפילו משפחה מרובת ילדים שלא אכלה אצל התארחה אצל משפחה אחת מהקהילה או שהזמינה אליה משפחה.

כך, באחדות נפלאה, כל מי שחש מעט את האוירה מרגיש שכל הקהילה היא בעצם משפחה גדולה.

בסעודות הבוקר אכלנו כולם בבית המדרש! לכן כתבתי למעלה שהיו צריכים להכין בבית המדרש אוכל לשלושה ימים. הסעודות בבית המדרש מחולקות לאולם של גברים ואולם של נשים, והילדים – מתחלקים בין ההורים.

בטח אתם מתארים לעצמכם איזו עוצמה ואיזה שמחה יש בכל סעודה, הן בבתים שאוכלים יחד והן בבית המדרש שאוכלים יחד.

הסעודות מלווות בשירים קדושים ובדברי תורה מאת כבוד הרב המרוממים את הנשמה בימים מיוחדים כאלה!

 

הלימוד והתפילות

כמו בכל יום במשך השנה כך גם בחגי ישראל – לא מוותרים על לימוד תורה לפנות בוקר.

בימי ראש השנה התאספנו הרב והחברים בבית המדרש בחמש לפנות בוקר ללמוד דברים הקשורים לראש השנה, ובמיוחד לשופר.

לאחר מכן התקיימה תפילת חג ארוכה ביחד, כמובן, עם תקיעות השופר. התפילות חזקות, כולם מתפללים יחד, בשמחה וכוונת הלב להמלכת הבורא עלינו. את העליות לספר התורה כמובן מוכרים לחברים כידוע בקהילות ישראל. לפני השופר אומר הרב דברים העוזרים לכולם להתכוון נכון בזמן תקיעת השופר, שהרי כידוע המעשה חשוב אך הכוונה היא העיקר – לשנות את הלב ובתקיעת השופר לראות כיצד אנו משתפרים (על פי הרצון שבחרנו לפני ראש השנה).

 

סדר התשליך – בנחל הירקון

בכל קהילות ישראל, ביום הראשון של ראש השנה, נוהגים לעשות את "סדר התשליך" המיוחד שסידרו לנו רבותינו ומובא במחזורים של ראש השנה, כחלק ממנהג התשליך הולכים ליד נחל מים וכד', קוראים את הנוסח המובא בסידור וכביכול משליכים את העברות שלנו – למים.

אנו בקהילה נוהגים ללכת כל שנה לנחל הירקון ברמת גן שנמצא בקרבת בית המדרש. לשם מגיעה כל הקהילה. הרב מבאר את סדר התשליך בפנימיות האדם, את מה בעצם אנו משליכים, ממש אנו רוצים להיפטר בתוך נפשנו וכיצד נוכל שלא לחזור לצד הרע שבנו שוב ושוב.

לאחר מכן ישנו טיש חסידי, על ידי הירקון, בטיש יושבים כל החברים, מקבלים יין מהרב, אוכלים תפוחים, שרים שירי נשמה גבוהים המיחדים את הלב לאבינו שבשמים ושומעים דברי תורה חזקים מאד מאת הרב – שפותחים ממש את שערי הרב לרצות לחזור בתשובה, לרצות להתאחד יחד כל החברים, ולרצות להקדיש את כל חיינו – רק לעבודת ה' יתברך…

 

סיכום

אם כן, סיפרנו מעט על ההשקפה לקראת ראש השנה, על ההכנות, על התפילות והשופר, על הסעודות, על סדר "התשליך" ועל הטיש.

 

כך עברו להם ימי ראש השנה והשבת הקדושה (שעליה פחות הרחבנו כאן), בשמחה ובהתלהבות, באחדות חברים וברצון גדול להמליך עלינו את מלך מלכי המלכים – הקדוש ברוך הוא.

 

ומה יש ביום שלאחר מכן? יום פטירת מורנו ורבנו – רבי ברוך שלום הלוי אשלג זצוק"ל! ולאחר מכן יום הכיפורים, ושוב – יום פטירת בעל הסולם הקדוש, ולאחר מכן חג סכות ושמחת תורה – שעל כל אלה נספר בפעמים הבאות…