שירי החברים – "הכל רגוע"

154

במסגרת עבודה חצי שנתית על מידת הכעס, כתב החבר אורי גליק שיר המתאר אדם הנפגש עם מידת הכעס ודרכיו והתמודד אתו.

לחן: נעמי שמר (הכל פתוח)

ראיתי את הילד אוכל בלי כפית
לכלך את הספה וגם את הכרית
חשבתי לעצמי זה בלתי אפשרי
להיות עכשיו לא עצבני!

נסעתי לכנרת נהגתי די מהר
ובתחילת הדרך עצר אותי שוטר
סיננתי לעצמי קללה כה עסיסית
פתאום תפסתי את עצמי

פזמוןתהיה רגוע, ואל תתעצבן
כי הבורא אותך כאן מאמן
שלא תכעס, ולא תפריד
את הבורא, מהאני

חיפשתי את הדרך להיות לא עצבני
פניתי לרופא אלטרנטיבי תימני
אמר ת’חזן גת בכל ערב שישי
תמשוך נרגילה, אל תשמין

טסתי עד להודו לאשרם תימהוני
ישבתי על שטיח מוזר וריחני
ניסיתי מדיטציות בכל מיני שיטות
אבל חזרתי עם שריטות.

פזמון

פגשתי בסולם חבריה מוזרים
אתה לא מעצבן, זה אני שעצבני
עושים פרסום לכעס וגם מפרגנים
אוכלים, שותים וגם שרים

קבעתי לי חברותא ללמוד קצת על עצמי
גיליתי שאני, זה לא מי שאני
התחברתי אל הכלל לאני המתבונן
היום אני לא מתלונן.

פזמון (לסוף השיר)
אני רגוע, כלל לא עצבני
ואם תלחץ תראה איפה אני
כי בסולם, אני אדם
שליו, נחמד, וחייכני.