מקור התנועה הרוחנית

98

מקור התנועה הרוחנית באדם והן בישויות כוללות בא משום האדרת פנימיותו של האדם.
התאמצות, שכוונתה להתאים את פנמיות האדם, אל מה שקיים כמושא בלתי משתנה בתודעה האינסופית,היא המולידה את ההארה בנפש, העורגת אל האינסוף.

ההתנוצצות, המופיעה בנפשו של האדם, כמוה כקבלת הוראת דרך, אל מה שנפשו הפנימית עורגת.
כך עומדת לה ישות, המורכבת מעם שלם, מאוחדת ברצונה להתנוצצות אלוקית זו, ומקבלת את מלוא ההארה, היוצרת בתוכה הוראת דרך, בכל מגוון רבדיה של הישות האנושית.

תורה ציווה לנו משה. כך יישר מפי הגבורה.
כך באמצע המדבר הרוחני של האדם. לאחר המאמץ של היציאה מעבדות לאנוכיותו, הכובשת כל חלקה טובה בנפשו, מקבל האדם תורה.


מתוך הדכדוך הנפשי, ומתוך ההכרה של האפסיות של כל מה, שעד כה ניתק אותו, ממה ששאפה נפשו אליו, מתמלאים כל חדרי ליבו ברצון עז למה שמעבר. נפתחת הנפש לקבל את החדש. את מה שעד כה היה
בבחינת האי אפשר.

(קטע מתוך ספר על מועדי ישראל בפנימיות שיצא בע"ה בקרוב)

שתף אותנו
מאמר קודםכמה אני אדם???
המאמר הבאפסח וסוכות