מוכרחים להיות שמח?

מוכרחים להיות שמח?

ערך השמחה מוכר לכולם. כל אדם מבין ששמחה היא דבר ראוי. אנו עוסקים בימים אלו בסמינר של שלושה ימים שנושאו "השמחה".

ישנן תובנות נפלאות מלימוד זה.

אומר "בעל הסולם" בפרי חכם/ שיחות קודש "אין בין תענוג ושמחה לעצב וצער אלא הפירוד והחיבור."

בהמשך המאמר מסביר בעל הסולם על עניין השמחה ואלה עיקרי הדברים בעניין השמחה:

א. הפירוד משויך לגוף והחיבור משויך לנשמה.
ב. שמחה הבאה מצרכי הגוף אינה אמתית היות והיא מנוגדת לחיבור ולרציפות הנצרכת לשמחה אמתית.
ג. שמחה הבאה מצרכי הנשמה היא אמתית היות והיא נובעת מרצון שבבסיסו הוא חיבור.
ד. לאדם איברים עליונים ותחתונים, לעיתים איבריו העליונים מסכימים לשמחה והתחתונים אינם, או הפנימיים מסכימים והחיצוניים אינם. במצב זה האדם חלוק בשמחתו.
ה. באדם יש את בחינת ההכרה שתפקידה לחבר בין הנשמה לאותם איברי הגוף שלא תמיד מסכימים לשמחת הנשמה.
ו. כאשר האיברים והמעשים אינם השלכה של הנשמה, נחשבים הללו בגלות.
ז. גאולת האיברים והמעשים מתקיימת בהיותם נפעלים כשליחים של הנשמה והשכל מתוך הסכמה.
ח. הבורא יתברך הוא השלם הכללי שאליו צריכה הנשמה להתחבר.
ט. אין שמחה אמתית אלא בחיבור לבורא יתברך, כל שמחת הגוף סופה לגרום לצער ועצב.
י. היכולת לחבר בין האיברים לנשמה כדי שתתהווה אותה אחדות לצורך שמחה שלמה אפשרית ע"י הגברה של ההכרה האמונית

סיכום חופשי:
ישנה שמחה הנובעת מהגוף, מהרצונות הגשמיים. אדם שמח כאשר קנה מכונית חדשה, כאשר מצא עבודה חדשה וכו'…. יש לדעת ששמחה זו אינה אמתית. על האדם לצמצם שמחה זו, ולאתגר את עצמו לייצר שמחה הנובעת מהרצונות הנשמתים.

השמחה הכרחית כדי להגיע לאהבה. אהבה בלי שמחה אינה יכולה להתקיים, אולם חייבת שמחה זו להיות מיוסדת על קשר עם הבורא יתברך, שהוא הוודאי הראשוני ומרכז האחדות. אין אחדות אמתית ללא קשר עם הוודאי הראשוני שהוא הבורא יתברך.

מוכרחים להיות שמח, אך שמחה זו חייבת להיות אמתית. אם השמחה אינה אמתית עלולה להזיק ולא להועיל.

נסייג זאת בכך שהשמחה הזמנית מדברים קטנים אפשרית כטריגר ראשוני אך בשום אופן לא כמטרה. עד עשרים אחוז ולא יותר.
יהודי היה שמח אך הקפד ששמחה זו תהיה מהאמת.

בברכת חג שמח
הרב אדם סיני

שתף אותנו

לתגובות היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו