ספר התניא – פרק י

קובץ שמע:

 

אתר הבית- http://hasula

פרק י
לעולם ירגיז אדם יצר הטוב על יצר הרע, כלומר אם לא נעשה מלחמה יזומה בתחבולות נגד היצר הרע, הוא ינצח, שהוא רע מנעוריו.
וְהִנֵּה כְּשֶׁהָאָדָם מַגְבִּיר נַפְשׁוֹ הָאֱלֹהִית וְנִלְחָם כָּל כָּךְ עִם הַבַּהֲמִית, עַד שֶׁמְּגָרֵשׁ וּמְבָעֵר הָרַע שֶׁבָּהּ מֵחָלָל הַשְּׂמָאלִי ואם לא היה שמאל, לא היה לב ולא גוף. בתורות המזרח מנסים למגר את הנפש הבהמית. ביהדות רוצים להפוך את הרצון לקבל, לטוב, השפעה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב1: "וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ", וְאֵין הָרַע נֶהְפַּךְ לְטוֹב מַמָּשׁ, נִקְרָא צַדִּיק שֶׁאֵינוֹ גָּמוּר וְצַדִּיק וְרַע לוֹ. דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲדַיִן מְעַט מִזְּעֵיר רַע בֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי, אֶלָּא שֶׁכָּפוּף וּבָטֵל לַטּוֹב מֵחֲמַת מִעוּטוֹ, וְלָכֵן נִדְמֶה לוֹ כִּי וַיְּגָרְשֵׁהוּ וַיֵּלַךְ לוֹ כֻּלּוֹ לְגַמְרֵי. אֲבָל בֶּאֱמֶת, אִלּוּ חָלַף וְהָלַךְ לוֹ לְגַמְרֵי כָּל הָרַע שֶׁבּוֹ, הָיָה נֶהְפָּךְ לַטּוֹב מַמָּשׁ. הדמיון נמצא בתודעה החיצונית של האדם, ואם יחדור לפנמיותו שמתגלה בלא משים באופן הרגיל, יראה שיש בו רע או שיראה בתופעות לא ידועות, או בחלום. בתת המודע עדיין נשאר לו רע שלא תיקן, אלא את המודע בלבד. עושה בסדר את כל מה שהוא יודע.

יש לכל אחד מצפון פנימי הפועל יותר מהמודע ברמת התאוות והרצונות. וכך במעמד הר סיני הוטבע בכל יהודי רצון לעשות תשובה ואת רצון השם. לכן ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו רצון להשפיע. עם ישראל ככל כבר עשה את התנועה הנפשית הזו, ועתה הפרטים צריכים לעשות כך.
צדיק ורע לו כאן הוא מי שהשתלט על הצד השמאלי של הלב, על הרצון לקבל, אך עדיין לא תיקן אותו.
וּבֵאוּר הָעִנְיָן, כִּי הִנֵּה צַדִּיק גָּמוּר שֶׁנֶּהְפַּךְ הָרַע שֶׁלּוֹ לְטוֹב וְלָכֵן נִקְרָא צַדִּיק וְטוֹב לוֹ, הוּא עַל יְדֵי הֲסָרַת הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים לְגַמְרֵי מֵהָרַע שהימין ניצח וביער את הרע בקרבו. דְּהַיְנוּ לִמְאֹס גם בתת המוגע מְאֹד בְּתַעֲנוּגֵי עוֹלָם הַזֶּה התלויים בזמן ומקום לְהִתְעַנֵּג בָּם בְּתַעֲנוּגוֹת בְּנֵי אָדָם לְמַלֹּאת תַּאֲוֹת הַגּוּף בִּלְבָד וְלֹא לַעֲבוֹדַת ה' מִפְּנֵי הֱיוֹתָם נִמְשָׁכִים וְנִשְׁפָּעִים מֵהַקְּלִפָּה וְסִטְרָא אַחֲרָא, וְכָל מַה שֶּׁהוּא מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא הַצַּדִּיק הַגָּמוּר הוּא שֹוֹנְאוֹ בְּתַכְלִית הַשִּׂנְאָה, מֵחֲמַת גֹּדֶל אַהֲבָתוֹ לַה' וּקְדֻשָּׁתוֹ בְּאַהֲבָה רַבָּה בַּתַּעֲנוּגִים וְחִבָּה יְתֵרָה הַנִּזְכָּר לְעֵיל. כִּי הֵם זֶה לְעֻמַּת זֶה, כְּדִכְתִיב2: "תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים לְאֹיְבִים הָיוּ לִי, חָקְרֵנִי וְדַע לְבָבִי" וגו'. וּכְפִי עֶרֶךְ גֹּדֶל הָאַהֲבָה לַה' , כָּךְ עֶרֶךְ גֹּדֶל הַשִּׂנְאָה לְסִטְרָא אַחֲרָא וְהַמִּאוּס בָּרַע בְּתַכְלִית. כִּי הַמִּאוּס הוּא הֶפֶךְ הָאַהֲבָה, מַמָּשׁ כְּמוֹ הַשִּׂנְאָה.
הוא חש ממש שהרצון לקבל פועל נגדו. צדיק גמור הוא אחד שהתגבר על פרטיותו גם בתת מודע, ונמשך כל כולו לטובת הכלל. צדיק שאינו גמור גם כשפועל למען הכלל, נשארו לו דברים פרטיים שמתעוררים לפעמים. יש בכל יהודי רגעים של התעלות בו הוא מרגיש מסירות נפש לתת כולו לכלל. כל יהודי צריך להיות צדיק גמור.
את הצדיק מעניין רק פנימיות הדברים, רק הרוחניות בכל דבר שעושה. כמו כן כל כולו השפעה ואין לו עניין בפרטיות שלו.
וְצַדִּיק שֶׁאֵינוֹ גָּמוּר הוּא שֶׁאֵינוֹ שֹוֹנֵא הַסִּטְרָא אַחֲרָא בְּתַכְלִית הַשִּׂנְאָה, וְלָכֵן אֵינוֹ מוֹאֵס גַּם כֵּן בָּרַע בְּתַכְלִית.כדי שאדם ישנא בתכלית דבר מסויים, הוא צריך שיהיה לו ברור בשכל, במחשבה המודעת והלא מודעת שהס"א הוא האוייב הגדול ביותר שלו. אך כאשר נשארה לו מחשבה שניתן קצת להסתדר איתו ולתת לו, זה אומר שאינו שונא בתכלית את הרצון לקבל שלו, ועדיין מאמין שהנפש הבהמית יכולה לקבל שליטה חלקית ויש לו תירוצים על כך. וְכָל שֶׁאֵין הַשִּׂנְאָה וְהַמִּאוּס בְּתַכְלִית, עַל כָּרְחוֹ נִשְׁאָר אֵיזֶה שֶׁמֶץ אַהֲבָה וְתַעֲנוּג לְשָׁם, וְלֹא הוּסְרוּ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים הקליפות שניזונות מהרצון לקבל בעל מנת לקבל לְגַמְרֵי מִכֹּל וָכֹל. וְלָכֵן לֹא נֶהְפַּךְ לְטוֹב מַמָּשׁ, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה אֲחִיזָה עֲדַיִן בַּבְּגָדִים הַצּוֹאִים, אֶלָּא שֶׁהוּא בָּטֵל בְּמִעוּטוֹ וּכְלָא חָשֵׁיב, וְלָכֵן נִקְרָא צַדִּיק וָרַע כָּפוּף וּבָטֵל לוֹ. וְעַל כֵּן גַּם אַהֲבָתוֹ לַה' אֵינָהּ בְּתַכְלִית, וְלָכֵן נִקְרָא צַדִּיק שֶׁאֵינוֹ גָּמוּר. צדיק שאוהב את השם, כבר מרגיש מיאוס מדברים אחרים. כך שמואל לא מרחם על הגג ושוחט אותו ללא כל נקיפות מצפון.
וְהִנֵּה מַדְרֵגָה זוֹ מִתְחַלֶּקֶת לְרִבְבוֹת מַדְרֵגוֹת, בְּעִנְיַן בְּחִינַת מִעוּט הָרַע הַנִּשְׁאָר מֵאֶחָד מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת הָרָעִים, וּבְעִנְיַן בִּטּוּלוֹ בְּמִעוּטוֹ בְּשִׁשִּׁים עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, אוֹ בְּאֶלֶף וּרְבָבָה וְכַיּוֹצֵא עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל. וְהֵן הֵם בְּחִינוֹת צַדִּיקִים הָרַבִּים שֶׁבְּכָל הַדּוֹרוֹת, כִּדְאִיתָא בִּגְמָרָא3, דְּתַמְנֵיסַר אַלְפֵי צַדִּיקֵי קַיְּמֵי קַמֵּהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אַךְ עַל מַעֲלַת צַדִּיק גָּמוּר שביטל את כל הרצון לקבל לעצמו הוּא שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי4: רָאִיתִי בְּנֵי עֲלִיָּה וְהֵם מֻעָטִים שהגיעו למדרגת יחידה כו', שֶׁלָּכֵן נִקְרָאִים בְּנֵי עֲלִיָּה, שֶׁמְּהַפְּכִין כל הָרַע וּמַעֲלִים אוֹתוֹ לִקְדֻשָּׁה,מוציאים את הרצונות משביים כתוצאה משבירת הכלים ומחטא אדה"ר כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר בַּהַקְדָּמָה, שֶׁכְּשֶׁרָצָה רַבִּי חִיָּא לַעֲלוֹת לְהֵיכַל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, שָׁמַע קָלָא נָפֵק וְאָמַר: מַאן מִנְּכוֹן דִּי חֲשׁוֹכָא מְהַפְּכִין לִנְהוֹרָא וְטָעֲמִין מְרִירוּ לְמִתְקָא עַד לָא יֵיתוֹן הָכָא וכו. לצדיק גמור יש רצון לקבל, הוא כן רוצה לאכול, אך לא בשביל עצמו.
וְעוֹד נִקְרָאִים בְּנֵי עֲלִיָּה, מִפְּנֵי שֶׁגַּם עֲבוֹדָתָם בִּבְחִינַת וַעֲשֵׂה טוֹב בְּקִיּוּם הַתּוֹרָה וּמִצְוֹתֶיהָ הוּא לְצֹרֶךְ גָּבוֹהַּ וָמַעְלָה מַעְלָה עַד רֹם הַמַּעֲלוֹת עד עתיקא קדישה ויכולים לעשות זיווג על עצם המלכות, וְלֹא כְּדֵי לְדָבְקָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּלְבָד לְרַוּוֹת צִמְאוֹן נַפְשָׁם הַצְּמֵאָה לַה' כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב5: "הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם" כבר לא רוחניות לעצמם, אלא מרגישים את הכלל וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר. אֶלָּא כִּדְפֵרְשׁוּ בַּתִּקּוּנִים6: אֵיזֶהוּ חָסִיד, הַמִּתְחַסֵּד עִם קוֹנוֹ, עִם קַן דִּילֵהּ, לְיַחֲדָא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בַּתַּחְתּוֹנִים. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּרַעְיָא מְהֵימְנָא פָּרָשַׁת תֵּצֵא: כִּבְרָא דְּאִשְׁתַּדַּל בָּתַר אֲבוֹי וְאִמֵּהּ דְּרָחֵים לוֹן יָתֵר מִגַּרְמֵהּ וְנַפְשֵׁהּ וְרוּחֵהּ וְנִשְׁמְתֵהּ כו', וּמָסַר גַּרְמֵהּ לְמִיתָה עֲלַיְהוּ לְמִפְרַק לוֹן כו' מוכן למות על קידוש השם וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר. [וּשְׁנֵיהֶם עוֹלִים בְּקָנֶה אֶחָד, כִּי עַל יְדֵי הַבֵּרוּרִים שֶׁמְּבָרְרִים מִנֹּגַהּ מַעֲלִים מַיִין נֻקְבִין ביקוש, וְנַעֲשִׂים יִחוּדִים עֶלְיוֹנִים לְהוֹרִיד מַיִין דְּכוּרִין את האור, שֶׁהֵם הֵם מֵימֵי הַחֲסָדִים שֶׁבְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה מֵרְמַ"ח מִצְוֹת עֲשֵׂה, שֶׁכֻּלָּן הֵן בְּחִינוֹת חֲסָדִים וּמַיִין דְּכוּרִין, דְּהַיְנוּ הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה לְהִתְלַבֵּשׁ בַּתַּחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר

m.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: https://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שתף אותנו

לתגובות היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו