ספר התניא – פרק יט

123

קובץ שמע:

פרק יט
וּלְתוֹסֶפֶת בֵּאוּר, צָרִיךְ לְבָאֵר הֵיטֵב מַה שֶּׁכָּתוּב1 "נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם". פֵּרוּשׁ, שֶׁיִּשְׂרָאֵל הַקְּרוּיִים אָדָם2, נִשְׁמָתָם הִיא לְמָשָׁל כְּאוֹר הַנֵּר, שֶׁמִּתְנַעְנֵעַ תָּמִיד לְמַעְלָה בְּטִבְעוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאוֹר הָאֵשׁ חָפֵץ בַּטֶּבַע לִפָּרֵד מֵהַפְּתִילָה וְלִדָּבֵק בְּשָׁרְשׁוֹ לְמַעְלָה , בִּיסוֹד הָאֵשׁ הַכְּלָלִי שֶׁתַּחַת גַּלְגַּל הַיָּרֵחַ, כְּמוֹ שֶּׁכָּתוּב בְּעֵץ חַיִּים3. וְאַף שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִכְבֶּה וְלֹא יָאִיר כְּלוּם לְמַטָּה, וְגַם לְמַעְלָה בְּשָׁרְשׁוֹ יִתְבַּטֵּל אוֹרוֹ בִּמְצִיאוּת בְּשָׁרְשׁוֹ היות וקטן מתבטל בפני גדול, כך הנר בפני אבוקה, אַף עַל פִּי כֵן בְּכָךְ הוּא חָפֵץ בְּטִבְעוֹ. טבע הנברא מצד הנשמה לשאוף לשורשה למדרגת החוכמה, כפי שכתוב: כולם בחוכמה עשית. במדרגה זו הנשמה כמו בצרור החיים כמו למשל כוס מי ים הנמצאת על פני הים והמים שואפים לחזור למקורם. הנשמה לא רוצה את טבע הגוף המגביל, אלא שואפת לרוחניות, לרחף באין סוף כטבע האור ולהתפשט. כפי שהאש קשור לפתילה למרות השאיפה לעלות, כך קשר ה' את הנשמה בגוף בעולם עכור זה כדי לתקן דרכו.
כָּךְ נִשְׁמַת הָאָדָם, וְכֵן בְּחִינוֹת רוּחַ וְנֶפֶשׁ, חֶפְצָהּ וְחִשְׁקָהּ בְּטִבְעָהּ לִפָּרֵד וְלָצֵאת מִן הַגּוּף וְלִדָּבֵק בְּשָׁרְשָׁהּ וּמְקוֹרָהּ, בַּה' חַיֵּי הַחַיִּים בָּרוּךְ הוּא. הֲגַם שֶׁתִּהְיֶה אַיִן וָאֶפֶס מצד הישות העצמית שלה וְתִתְבַּטֵּל שָׁם בִּמְצִיאוּת לְגַמְרֵי וְלֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנָּה מְאוּמָה מִמַּהוּתָהּ וְעַצְמוּתָהּ הָרִאשׁוֹן, אַף עַל פִּי כֵן זֶה רְצוֹנָהּ וְחֶפְצָהּ בְּטִבְעָהּ שאיפת הנשמה היא של חיבור, הצטרפות, יחד (טבע זה הוא מבחינה א דאור ישר שהאור והכלי באו כאחד ולא היה ביטוי לכלי, הרצון היה גלמי בלבד) וְטֶבַע זֶה הוּא שֵׁם הַמֻּשְׁאָל לְכָל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בִּבְחִינַת טַעַם וָדַעַת, וְגַם כָּאן, הַכַּוָּנָה שֶׁרָצוֹן וְחֵפֶץ זֶה בַּנֶּפֶשׁ אֵינוֹ בִּבְחִינַת טַעַם וְדַעַת שֵׂכֶל מֻשָּׂג וּמוּבָן, אֶלָּא לְמַעְלָה מֵהַדַּעַת וְשֵׂכֶל הַמֻּשָּׂג וְהַמּוּבָן זהו סוג של ריחוף בו מאבדים קצת את הגבולות. וְהִיא בְּחִינַת חָכְמָה שֶׁבַּנֶּפֶשׁ, שֶׁבָּהּ מֵאִיר אוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא. חוכמה בה מלובש האור אין סוף
וְזֶהוּ כְּלָל בְּכָל סִטְרָא דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא מַה שֶּׁנִּמְשָׁךְ מֵחָכְמָה שֶׁנִּקְרֵאת קֹדֶשׁ הָעֶלְיוֹן, הַבָּטֵל בִּמְצִיאוּת בְּאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא הַמְּלֻבָּשׁ בּוֹ וְאֵינוֹ דָּבָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, וְלָכֵן נִקְרָא כֹּ"חַ מַ"ה. וְהוּא הֵפֶךְ מַמָּשׁ מִבְּחִינַת הַקְּלִפָּה וְסִטְרָא אַחֲרָא המשתמשת בכוח הגוף ומחפשת את הפירוד שֶׁמִּמֶּנָּה נַפְשׁוֹת אֻמּוֹת הָעוֹלָם, דְּעָבְדִין לְגַרְמַיְהוּ וְאָמְרִין הַב הַב וְהַלְעִיטֵנִי בלי ללעוס, הכל בבת אחת לפרטיות, לִהְיוֹת יֵשׁ וְדָבָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, הֵפֶךְ בְּחִינַת הַחָכְמָה. וְלָכֵן נִקְרָאִים מֵתִים, כִּי "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה"4, וּכְתִיב5 "יָמוּתוּ וְלֹא בְחָכְמָה". בלי חיבור למדרגת החוכמה, המקור שלהם
וְכֵן הָרְשָׁעִים וּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל קֹדֶם שֶׁבָּאוּ לִידֵי נִסָּיוֹן לְקַדֵּשׁ הַשֵּׁם, כִּי בְּחִינַת הַחָכְמָה שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית עִם נִיצוֹץ אֱלֹהוּת מֵאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא הַמְּלֻבָּשׁ בָּהּ הֵם בִּבְחִינַת גָּלוּת בְּגוּפָם שהגוף כולא את הנשמה במייצר כמו במצרים, בחשכות הגוף, בַּנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית מִצַּד הַקְּלִפָּה ענן גדול, אש מתלקחת ורוח סערה שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי שֶׁבַּלֵּב הַמּולֶכֶת וּמוֹשֶׁלֶת בְּגוּפָם, בְּסוֹד גָּלוּת הַשְּׁכִינָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. נפש הישראל היא מקליפת נוגה טוב ורע, והרשע מחבר לצד הרע שבקליפה זו מתנהג כגוי
וְלָכֵן נִקְרֵאת אַהֲבָה זוֹ בַּנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית, שֶׁרְצוֹנָהּ וְחֶפְצָהּ לִדָּבֵק בַּה' חַיֵּי הַחַיִּים בָּרוּךְ הוּא למרות שהיא כלואה בְּשֵׁם אַהֲבָה מְסֻתֶּרֶת, כִּי הִיא מְסֻתֶּרֶת וּמְכֻסָּה בִּלְבוּשׁ שַׂק דִּקְלִפָּה בְּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, וּמִמֶּנָּה נִכְנָס בָּהֶם רוּחַ שְׁטוּת לַחֲטֹא, כְּמַאֲמַר רַזַ"ל6 "אֵין אָדָם חוֹטֵא" וכו'. אֶלָּא שֶׁגָּלוּת הַזֶּה לִבְחִינַת חָכְמָה אֵינוֹ אֶלָּא לִבְחִינָה הַמִּתְפַּשֶּׁטֶת מִמֶּנָּה בַּנֶּפֶשׁ כֻּלָּהּ לְהַחֲיוֹתָהּ באור המתפשט לגוף בנפש האלוקית הנותנת חיות לנפש הבהמית, להבדיל מהנפש הנמצאת במוחין. כאן מדובר על הנפש הנמצאת בלב. אֲבָל שֹׁרֶשׁ וְעִקָּר שֶׁל בְּחִינַת חָכְמָה שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית הוּא בַּמּוֹחִין, וְאֵינָהּ מִתְלַבֶּשֶׁת בִּלְבוּשׁ שַׂק דִּקְלִפָּה שֶׁבַּלֵּב בֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי בִּבְחִינַת גָּלוּת מַמָּשׁ. רַק שֶׁהִיא בִּבְחִינַת שֵׁינָה בָּרְשָׁעִים וְהנפש האלוקית שביהודי אֵינָהּ פּוֹעֶלֶת פְּעֻלָּתָהּ בָּהֶם כָּל זְמָן שֶׁעֲסוּקִים בְּדַעְתָּם וּבִינָתָם בְּתַאֲווֹת הָעוֹלָם. אומר כאן בינתם, דהיינו שכבר פיתחו תיאוריות שלכאורה מתרצות את התאוות שלהם, כאילו הם העיקר. הקב"ה מפעיל שליחים לעורר את האדם כפי רצון הנשמה.
אַךְ כְּשֶׁבָּאִים לִידֵי נִסָּיוֹן בִּדְבַר אֱמוּנָה, שֶׁהִיא לְמַעְלָה מֵהַדַּעַת, וְנָגְעָה עַד הַנֶּפֶשׁ לִבְחִינַת חָכְמָה שֶׁבָּהּ, אֲזַי הִיא נֵעוֹרָה מִשְּׁנָתָהּ וּפוֹעֶלֶת פְּעֻלָּתָהּ בְּכֹחַ ה' הַמְּלֻבָּשׁ בָּהּ. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב7 "וַיִּקַץ כְּיָשֵׁן ה' " לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן בֶּאֱמוּנַת ה' בְּלִי שׁוּם טַעַם וָדַעַת וְשֵׂכֶל מֻשָּׂג לוֹ דרך השכל שזו עצת היצר אי אפשר, אלא באמונה. זו מלחמה שיש לעשות בה תחבולות לְהִתְגַּבֵּר עַל הַקְּלִפּוֹת וְתַאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה בְּהֶתֵּר וּבְאִסּוּר שֶׁהֻרְגַּל בָּהֶם, וְלִמְאֹס בָּהֶם, וְלִבְחֹר לוֹ ה' לְחֶלְקוֹ וּלְגוֹרָלוֹ, לִמְסֹר לוֹ נַפְשׁוֹ עַל קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ. וְאַף כִּי הַקְּלִפּוֹת גָּבְרוּ עָלָיו כָּל יָמָיו וְלֹא יָכֹל לָהֶם, כְּמַאֲמַר רַזַ"ל8 שֶׁהָרְשָׁעִים הֵם בִּרְשׁוּת לִבָּם. מִכָּל מָקוֹם כְּשֶׁבָּא לִידֵי נִסָּיוֹן בִּדְבַר אֱמוּנָה בַּה' אֶחָד, שֶׁיְּסֻדָּתָהּ בְּהַרְרֵי קֹדֶשׁ, הִיא בְּחִינַת חָכְמָה שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית, שֶׁבָּהּ מְלֻבָּשׁ אוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, הֲרֵי כָּל הַקְּלִפּוֹת בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים וְהָיוּ כְּלֹא הָיוּ מַמָּשׁ לִפְנֵי ה' כְּדִכְתִיב9: "כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ" וגו'; וּכְתִיב10: "כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ ה' כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ יִתְפָּרְדוּ" וגו' וּכְתִיב11: "כְּהִמֵּס דּוֹנַג מִפְּנֵי אֵשׁ יֹאבְדוּ" וגו'; וּכְתִיב12: "הָרִים כַּדּוֹנַג נָמַסּוּ". בוא אל פרעה עם הנפש האלוקית, עם החלטה אמונית. מי שנלחם כאשר הוא ניעור לנפש האלוקית – הוא מנצח.
וְהִנֵּה אוֹר ה' אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא הַמְּלֻבָּשׁ בִּבְחִינַת חָכְמָה שֶׁבַּנֶּפֶשׁ, גָּדוֹל וְעָצוּם כֹּחוֹ כָּל כָּךְ לְגָרֵשׁ וְלִדְחוֹת הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְהַקְּלִפּוֹת, שֶׁלֹּא יוּכְלוּ יִגְּעוּ אֲפִלּוּ בִּלְבוּשָׁיו שֶׁהֵם מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁל אֱמוּנַת ה' אֶחָד, דְּהַיְנוּ לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן לִמְסֹר נַפְשׁוֹ אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לַעֲשֹוֹת רַק אֵיזֶה מַעֲשֶׂה לְבַד נֶגֶד אֱמוּנַת ה' אֶחָד, כְּגוֹן לְהִשְׁתַּחֲווֹת לַעֲבוֹדָה זָרָה אַף שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּהּ כְּלָל בְּלִבּוֹ, וְכֵן שֶׁלֹּא לְדַבֵּר תּוֹעָה חַס וְשָׁלוֹם עַל אַחְדּוּת ה' אַף שֶׁאֵין פִּיו וְלִבּוֹ שָׁוִין, רַק לִבּוֹ שָׁלֵם בֶּאֱמוּנַת ה' וְזֶה נִקְרָא דְּחִילוּ הַנִּכְלָל בִּרְחִימוּ, יראת הרוממות הנכללת באהבה שֶׁהִיא אַהֲבָה הַטִּבְעִית שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית שֶׁבִּכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁחֶפְצָהּ וּרְצוֹנָהּ בְּטִבְעָהּ לִדָּבֵק בְּשָׁרְשָׁהּ וּמְקוֹרָהּ אוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, שֶׁמִּפְּנֵי אַהֲבָה זוֹ וְרָצוֹן זֶה הִיא יְרֵאָה וּמְפַחֶדֶת בְּטִבְעָהּ מִנְּגֹעַ בִּקְצֵה טֻמְאַת עֲבוֹדָה זָרָה חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהִיא נֶגֶד אֱמוּנַת ה' אֶחָד, אֲפִלּוּ בִּלְבוּשֶׁיהָ הַחִיצוֹנִים, שֶׁהֵם דִּבּוּר אוֹ מַעֲשֶׂה בְּלִי אֱמוּנָה בַּלֵּב כְּלָל.
יראת הרוממות שהיא המעולה, בה חוששים לאבד את האהבה.

אתר הבית- https://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: https://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams