מכירת חמץ ה'תשע"ז {2017}

מכירת חמץ איננה כרוכה או מותנית בתשלום כלשהו; די בפעולת 'קנין' פשוטה שניתן לבצעה בבית וכך לחסוך את הצורך להביא את החמץ עד לרב או לשליח שמוכר…

את מוצרי החמץ שאנו מעוניינים לשמור לאחרי חג הפסח, וכך גם את כלי החמץ, יש לרכז בפינה צדדית בבית, בתוך מקום סגור ונעול שעליו יצויין בשלט קטן: 'חמץ'. את החמץ הזה יש למכור לגוי, שכן על חמץ שאינו שלנו איננו עוברים איסור. חשוב לדעת, שחמץ שלא נמכר לגוי ועבר עליו הפסח – אסור בהנאה גם לאחר הפסח!

איך מוכרים חמץ? ניגשים לאחד הרבנים שבאזור, או לבית חב"ד או לכל שליח נאמן, ושם מבצעים מעשה קניין של החמץ (רק למשך ימי הפסח, כמובן) לגוי מסויים, עימו עומד הרב בקשר. את המכירה הזו יש לערוך עד ליל בדיקת חמץ, שכן מיד בבוקר ערב פסח עורך הרב את המכירה לגוי.

לאלה שאין באפשרותם לגשת אל רב או שליח ולמכור את החמץ, אנו מקשרים למכירה דרך הרשת.

המכירה היא מכירה לכל דבר.

פסח כשר ושמח

ביעור ומכירת חמץ בארץ ישראל ומחוצה לה

ביעור חמץ
ביום י"ד בניסן בבוקר, כלומר, בשנה זו (התשע"ז), ביום שני בבוקר, מבערים את החמץ עד סוף הזמן המותר לביעורו (ובארץ ישראל סוף זמן שריפת חמץ בשנה זו הוא בערך בשעה אחת עשרה ועשרים בבוקר, וסוף זמן אכילת חמץ הוא בערך בשעה עשר בבוקר, ובכל מקום יש לנהוג כפי שמופיע בלוחות השנה המוסמכים).

כיצד מצות ביעור חמץ? שורפו או פוררו לפירורים דקים, וזורהו ברוח או זורקו לים. והמנהג לשורפו באש. וחמץ שהושלך לאשפה (חוץ לבית, לפני זמן איסור אכילת חמץ), אין חובה מן הדין לשרפו.

ובארץ ישראל ברוב המקומות מותר לבער את החמץ ברשות הרבים, והרשויות לא אוסרות את הדבר. ובחוץ לארץ, וכן בשאר המקומות שאי אפשר לשרוף את החמץ ברשות הרבים, נכון שכל אדם יעשה מדורה קטנה בחצר ביתו וכדומה, וישרוף שם את החמץ (בזהירות). ויזהרו שהחמץ ישרף לגמרי.

"חמץ שעבר עליו הפסח"
כל המשהה חמץ ברשותו בימי הפסח, ביטל מצות עשה, שנאמר "תשביתו שאור מבתיכם", ועבר על לא תעשה, שנאמר "לא יראה לך חמץ". לפיכך קנסו חכמים את מי שעבר על איסור זה, ואמרו (פסחים כח.): "חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח אסור בהנאה". וחמץ זה נאסר בהנאה בין לאותו אדם שהשהה אותו בפסח, בין לאנשים אחרים, ואף אם לא ידעו אותם האחרים שחמץ זה עבר עליו הפסח, היודע מכך, חייב להודיעם ולהפרישם, להצילם ממכשול שלא יאכלו ממנו.

מכירת חמץ
נהגו ישראל, ובפרט בעלי חנויות, מפעלים, מחסנים וכדומה, למכור את החמץ לגוי בערב פסח. וניתן לעשות מכירת חמץ באמצעות חתימה על "הרשאה" למכירתו, על ידי רבני בתי הכנסת שבכל מקום ומקום. ומומלץ מאד לעשות "מכירת חמץ" כנהוג, בפרט למי שרוצה להשאיר ברשותו מיני חמץ שחבל לו לאבדם, כגון משקאות יקרים וכדומה.

ויש לדעת, כי אין מצוה על "מכירת חמץ", רק היא עצה טובה ומועילה לכל מי שנצרך לכך, וכן לכל אדם, כדי שלא יבוא לידי איסור.

ותוקף מכירת החמץ, הוא משום שחמץ שהיה ביד הגוי בימי הפסח, לא נאסר בהנאה לאחר הפסח, משום שהגויים אינם מצווים על איסור חמץ כלל, ומותר להם להחזיקו ברשותם בחג הפסח. לפיכך, על ידי מכירת החמץ, באופנים המועילים על פי התורה, נמכר החמץ לגוי באופן מוחלט.

וכיצד עושים את המכירה? רבני הערים שבכל מקום, נפגשים עם הגוי ביום ערב פסח, ומסבירים לו היטב את תוכן השטר עליו הוא עתיד לחתום. והגוי משלם "מיקדמה" בסך כמה מאות שקלים על כל החמץ שמוכרים לו, ומסוכם עמו, שלאחר ימי הפסח, אם ירצה, יוכל לשלם את יתרת החוב (העולה לכמה מאות מליוני שקלים, או לסכום אחר, על פי ערך החמץ הנמכר), ואז יהיה רשאי ללכת בעצמו ולקחת את החמץ בכל מקום שיחפוץ. ואם לא ישלם את יתרת החוב, יחזור החמץ לבעליו היהודים, שיוכלולאכול ממנו ולסחור בו כרצונם.

ואף על פי שהדבר ידוע כמעט בבירור מוחלט, שהגוי לא יבא לאחר ימי הפסח לקחת אליו את החמץ, מכל מקום מאחר שיש בידו לעשות כן, המכירה מועילה. וכמו שכתב מרן השלחן ערוך (בסימן תמח) בזו הלשון:

"ואם מכרו או נתנו (את החמץ) לאינו יהודי במתנה קודם הפסח, אף על פי שמכרו לאינו יהודי, ויודע בו שלא יגע בו כלל, אלא ישמרנו לו (עבור היהודי) עד לאחר הפסח, ויחזור ויתננו לו, מותר". ומקור דבריו ממה שכתב התרומת הדשן בדין זה.

מכירת חמץ בחוץ לארץ
מחמת הפרשי השעות בין ארץ ישראל למדינות אחרות, דנו הפוסקים, לגבי אדם שמכר את החמץ שלו בארץ ישראל, ולאחר מכן נסע לארצות הברית כדי לחוג את הפסח, ויוצא, שביום השביעי של חג הפסח, כשהוא באמצע החג, כבר פוקעת המכירה בארץ ישראל. וכן קיימת הבעיה להיפך בכניסת החג. ולמעשה לא נוכל להאריך כאן בשיטות הפוסקים בזה, רק נזכיר למעשה, שמי שהוא בן ארץ ישראל ונוסע לארצות הברית או למדינה אחרת, (או להיפך), שיעשה מכירה מיוחדת באופן שהחמץ יהיה מכור הן על פי שעות ארץ ישראל והן על פי השעות בחוץ לארץ, או שיעשה שאלת חכם. (ויש אומרים שיוכל לעשות מכירת חמץ בשתי המדינות).

היכן להניח את החמץ המכור
המוכר את חמצו לגוי, צריך להצניע אותו בארון או בחדר מיוחד, ולציין על הארון שמדובר בחמץ. ועל ידי כך לא יבוא לידי מכשול בחג הפסח, ולאכול מן החמץ.

רכישת מוצרים אחר הפסח
כל הירא לדבר ה' לא יקנה לאחר הפסח שום מצרך שיש בו חמץ, אלא מבעלי מכולת וצרכניה יראי שמים שמכרו את החמץ שלהם לגוי, על ידי הרבנות המקומית, או על ידי גוף כשרות אחר, כנהוג.

לתגובות היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו