היסוד השבועי "התפוח אינו נופל רחוק מן העץ "-נח

[four_fifth]

פרשתנו פותחת בפסוקים הבאים:" אֵלֶּה, תּוֹלְדֹת נֹחַ–נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה, בְּדֹרֹתָיו: אֶת-הָאֱלֹהִים, הִתְהַלֶּךְ-נֹחַ. וַיּוֹלֶד נֹחַ, שְׁלֹשָׁה בָנִים–אֶת-שֵׁם, אֶת-חָם וְאֶת-יָפֶת "(פרק ו, פסוקים ט-י). שואלים חז"ל במדרש: מדוע לא כתוב 'אלה תולדות נח- שם, חם ויפת', הרי לכאורה אלו ילדיו של נח, ומה היא באה לספר לנו שהוא צדיק וכו'? ועונים במקום במילים האלו:

"ללמדך שעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים".


[/four_fifth]
[one_fifth_last]
מאת יוני כהן מתוך יסוד פרשת בראשית מספרו של הרב אדם סיני התורה, האדם ומה שביניהם
[/one_fifth_last]
[one_fifth][/one_fifth]
[three_fifth]

רואים כאן יסוד מאוד חשוב בעבודת ה', המכוונת אותנו, איך לא, לנקודה פנימית. באופן טבעי אנו מאוד אוהבים את צאצאינו ומחוברים אליהם בכל נימי נפשנו. אנו חרדים לגורלם ועתידם ומוכנים למסור את נפשנו למענם, ובלבד שלא יאונה להם כל רע, חלילה.
כאן באים חז"ל, תורתנו הקדושה, ולוקחים אותנו למקום מחשבתי לגמרי: לאדם יש גם תולדה רוחנית. מעשיו, הרהוריו, מאווייו הם תולדותיו וצאצאיו הרוחניים. ננסה הפעם ללמוד את המושגים 'אב' ו'בן' מבחינה נפשית.
המציאות שלנו מופעלת על ידי תפיסה של "סיבה ותוצאה". כשאנו פוגשים מצב כלשהו, ברי לנו שיש סיבה, ידועה או נסתרת, שגרמה לו.
כן הדבר בנפש האדם. כשאנו חווים חוויה כלשהיא, היא הופכת להיות הסיבה להרגשה הנוכחית שאנו מרגישים. לכן אם עשיתי מעשה חיובי, ועוד יותר אם חוויתי התעלות רוחנית, זה בהכרח יכניס את הנפש למעגל פנימי של רגשות ומאויים , כי כאמור לכל תוצאה יש סיבה.
לאור האמור, אנו יכולים להאיר באור חדש את המשפט "תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים". התוצאות הנפשיות שהצדיקים מייצרים, ה"בנים" שלהם, הם מעשיהם הטובים. הכל תלוי ב"אב", דהיינו בשורשים המהווים סיבות לתולדות אלו.

איך נדע אם אנו צדיקים או לא?

התשובה לכך היא פשוטה כל כך ויחד עם זאת קשה ביותר ליישום: הכל ביחס לתכלית. דהיינו אם המטרה העומדת מאחורי מעשה זה הינה מעשה של צדיקות, של השפעה, של אהבת הזולת, אז זה מעשה של צדיק, אבל אם המטרה של המעשה היא חיצונית, השגת עוד גשמיות או הגדלת האגו, זה יהיה תולדה של רשע.
לכן על האדם לקבוע בנפשו עמדה והחלטה מאוד ברורה: אני רוצה להיות צדיק. אני רוצה להוליד מתוכי אמת, אהבה, פנימיות. זו תחילת התנועה: החלטה אמיצה ונועזת לחיות חיי עומק.
בראשיתו של החורף, הקורה לנו להיכנס לעומקים, ננסה לרכוש מיאוס מהרדידות, נבוא למקום של חדות שכלית רגשית ונפשית, נתאזר בתעוזה ועקשנות לחיות את המאוויים העמוקים ביותר שבנו ונפעל כל הזמן להתחדש ולחדש את נקודת האמת, כדי שהיא תתפעם בתוכנו כל הזמן ונזכה לעשות עבודת נפש אמתית ותכלית.

שבת שלום!
[/three_fifth]
[one_fifth_last][/one_fifth_last]

שתף אותנו

2 הערות

  1. שלום
    ראשית תודה על הדברים.
    ישנם כמה שגיאות כתיב:בפתיח חסרה האות י' במילה ויפת
    בתחילת המאמר שורה שלישית- למענם (ולא למענן)
    תחת הכותרת איך נדע אם אנו צדיקים?
    שורה 2: המטרה העומדת מאחורי מעשה זה הינה (ולא הינו)
    שורה3: הגדלת (ולא הדגלת)
    שורה 3 לפני הסוף: שבנו (ולא שבאנו)

    יישר כוח

להשאיר תגובה

Or