פורים בפנימיות – הרב אדם סיני

join_(1)_1

 

גלגל השנה

גלגל השנה מפגיש אותנו בכ"פ עם נקודה אחרת בה אנו נצרכים לעשות עבודת נפש, שמטרתה התקדמות לתיקון הכללי, הן כפרטים והן כעם. פורים מציין את גאולת הגוף, אך לפני כל גאולה חייבת להיות גלות ממנה נגאלים. ולכן הגלות היא פרט ששיך לגאולה. הפרט הזה יכול להראות כדבר נפרד, או כחלק מפאזל כללי כפרט המשויך לכלל. ולכן אם אנו רוצים לדבר על פורים שהוא בחי' גאולת הגוף, צריך לדבר על הגאולה כחלק מכלל.

אחד החוקים החשובים בתפי' המציאות הוא שכל הבנה או הגדרה אמיתית של פרט כלשהו, חייבת לכלול את הקשר של פרט זה אל הכלל. ומשמע שאם מגדירים את הדבר רק מצד עצמו, בלי קשר לכלל, זו הגדרה לא נכונה. אין דבר כזה במציאות שפרט עומד בפני עצמו. ולכן גם את הגלות צריך לפרש כחלק מכלל – הגאולה. ולכן, צריך להסתכל על הפרט כחלק מכלל, כי אין מציאות של פרט העומד בפני עצמו.

מהי גלות?

יש להבין שורש הגלות כדי שנדע ממה להגאל. שורש הגלות היא מציאות הגוף כמנותקת מהכלל. אם הפרטיות היא חלק מהגאולה, היא מצויינת. אם לא, היא לא טובה וצריך להפסיק אותה.

הבריאה חייבת היתה לעבור גלות כדי שתהיה לה פרטיות ועצמיות, כי אם לא כן לא יהיה מי שיוכל להתחבר לקשר של אהבה עם הבורא. ולכן הבריאה היתה חייבת להתנתק מהבורא, אך יש להשתמש בפרטיות זו כדי להתקשר עם הבורא.

שורש הבריאה הוא שהבריאה התחילה מכך שהגילוי שלה היה צמצום. האם לא היה טוב בא"ס? במצב העוברי הזה שהנברא נמצא ברחם הבורא זה לא מצב טוב, משום שאינו יכול להיות בגאולה, וזו מציאות שעוד לא יצאה לעצמיות. אך הבריאה חייבת היתה לצאת לעצמיות.

קניית האני של האדם ושל האומה נקנה באותו אופן: גילוי הפרטיות המתקיים ע"י הולדה. קניית פרטיות זו נק' גלות או התנתקות. ולכן כל קניית עצמיות של אדם חייבת לבוא אגב התנתקות שלו מהכלל. תהליך זה הוא מגיל ב' עד י"ג שנים, זמן של הגדלת הפרטיות, שהאדם רוצה להעצים את כוחו ושליטתו בעולם.

אומר המן למלך: "ישנו עם", דהיינו ישן הוא האלוקה שלהם. כי אין להם תפי' בורא היות ונמצאים בשיא המהלך של הגדלת הפרטיות שלהם. ואומר המן הרשע, "אפשר לנצל זאת כדי לבטל את בחי' האמונה בעולם, ע"י ביטול העם היהודי המייצג את האמונה בעולם". הוא רוצה לתפוס ברגע הזה את הפרטיות ולנתק אותה מהכלל. אומר המן הרשע שהוא בחי' הרצון לפרטיות שבאדם, "נבטל את האמונה ונשתית את חופש הפרט כחוק עליון".

העולם אומרים "לכל פרט מותר לעשות כטוב בעיניו. לכל פרט יש החופש לעשות כרצונו, בתנאי שלא יפגע באחר", כך הם אומרים.

ולכן, הגלות היא אותה פרטיות שהאדם מרגיש עצמו כמנותק מהכלל. והיא טובה רק אם משמשת כאמצעי להתחברות ואהבה, אך אם היא בבחי' מטרה לעצמה, זה לא טוב.

מהי גאולה?

זו היכולת לקנות את הקשר בין הפרט לכלל. האמצעי הקושר את הפרט לכלל הוא האמונה.

מרדכי הוא איש ימיני ומיצג את צד האמונה, האמור לייצג את התיקון של החשכה הגדולה. החשכה נצרכת כדי לקנות את הפרטיות, ובדיוק באותה נקודה צריך האדם לקנות את היכולת להתקשר לכלל. וזוהי בחי' דורמיטה, הסתלקות האורות הגורמת לחשכה. עי"כ נבנה האני של העם. אך בדיוק בנקו' זו על האדם להתנהג בצורה אמונית גדולה. בזמן החשכה, הארת מרדכי היא המחזיקה את העם באמונה, למרות ההסתרה הגדולה שבגלות. המן, בדיוק בזמן זה רואה שמרדכי מפריע לו לממש את זממו, וע"כ מתייעץ הוא עם זרש ויועציו (כוחות ההשתוקקות של האדם), מה לעשות עם "הפרעה" זו הנק' מרדכי המפריעה להשתוקקות. ומגיעים להחלטה שצריכים לתלותו על עץ, דהיינו בחי' הדעת של האדם. ורוצה להראות לאדם שצריך לפעול מטעם הדעת ולא מטעם האמונה.

מהו פורים?

זהו זמן קוסמי בו ניתן לחוש את נצחון הנשמה על פני הפרטיות והגוף, דוקא בזמן זה של הגדלת הפרטיות.

יש לראות שהאהבה אינה ביטול האגו, אלא השימוש בו לצורך קשר בין הבורא לנברא (שלא כמו חנוכה, שהתיקון בו הוא רק בבחי' הנשמה "אלא לראותם בלבד"). משא"כ פורים, הוא שימוש גם בצד הגוף והפרטיות בקיום האהבה. כי כאשר רק הנשמה היא בבחי' אהבה, אין זו אהבה שלמה.

מדוע פורים נחשב לגמר תיקון?

בשיתא אלפי שני התיקון הוא רק לצד הנשמה, וע"כ הנשמה אינה שלמה. ובאלף השביעי זהו זמן תיקון המל' (הגוף). זמן זה הוא בחי' משיח. והיות ופורים מיצג את צד הגוף, הוא נבחן לגמר תיקון או "מעין" גמר תיקון (משום שהוא בזמן של שיתא אלפי שני). הוא מצביע מהי המטרה וכיצד היא נראית. וראיה זו חשובה, שכן כך יכולים אנו לכוון נפשנו למקום אמיתי ונכון. היינו יכולים לחשוב למשל שאהבה היא נתינה בלא קבלה, אולם פורים מראה לנו שחייב האדם להיות למעלה מדעתו עד שלא יבחין בין מרדכי שהוא בחי' השפעה לבין המן שהוא בחי' קבלה, היות ושניהם נבחנים מצד ההשפעה, אהבה לה'. המדידה היא בבחי' הצורה ולא החומר, ולכן גם הרצון לקבל הוא בבחי' "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל מאודך".

ישנן ג' נקודות עקריות המנענעות את הכלים – חולם, שורוק וחירק. תפקיד הנקודות הוא לנענע את האותיות, דהיינו לתת להם חיות ולחברם למדרגה. ולכן הנקודות הן בבחי' אור ע"ב ס"ג, קבלת גדלות.

ישנן ג' סוגי גדלות: בראש הזכר (המחשבה המופשטת), בראש הנקבה (המחשבה הפרקטית), ובגוף.

בראש השנה יש קבלת גדל' מצד ראש הנקבה, אולם מצד פורים יש קבלת גדל' בגוף ממש בבחי' חיריק. וודאי שחיריק וגדל' הגוף היא גדולה יותר רק מגדל' הנשמה. גדלות הגוף שיכולה לבוא רק לאחר גדל' הנשמה, היא גדולה מאשר רק גדל' הראש לבדו.

מדוע פורים הוא בבחי' חודש אדר? חדש אדר מלשון "אדרת שער", ההשתוקקות של האדם. היות והתיקון הוא בבחי' פירוד הגוף, ע"כ חודש ה12 שהוא האחרון לחודשים, בו ראוי שיהיה התיקון האחרון.

לסיכום, נאמר שחג הפורים הוא מעין גמר תיקון מתוך האפלה הגדולה שהיא ההשתוקקות של האדם המאיימת לנתקו מהקשר לבורא. כדי שההשתוקקות הגדולה גם היא תשתתף באהבה ע"י אמונה גדולה. אהבה זו היא מעין גמר תיקון ומסיימת את גלגל השנה בבחי' ביאת משיח והתיקון האחרון הנצרך לאהבה השלמה.