יום פטירת רחל אימנו

תפקיד השלילה היא לבטא את החיוב, לסייע לו לצאת מהכוח אל הפועל. הבריאה היא צד השלילה, תפקידה לבטא את הבורא.

בריאה, שעומדת בפני עצמה ומנסה להתעלות על הבורא, הנה שלילה, שמנסה להתגבר על החיוב. זו לילית הרשעה, זו בקשת הגוף להתגבר על הנשמה, זה הרצון הנתון לעשיו הרשע שהוא בחינת הגוף. זו החיצוניות שמבקשת להתגבר על הפנימיות.

לאה אימנו הצדיקה מוסרת נפשה לרחל אימנו. מוכנה לוותר על עשיו, על השלילה ופונה לייראת הרוממות. מוותרת על הראיה "וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת, וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה"

רחל היא בחינת האהבה, הביטוי לאהבה יכול לבוא רק אם מוותרים על בחינת לילית ויוצרים ממנה ענווה ויראת ה'. ויתור על האגו הוא הנצרך לקיומה של רחל אימנו.

כל אישה מישראל היא חלק מרחל אימנו, שליחה היא לאהבת ישראל. היא כלל ישראל, שהרי רק בכלל יכולה להיות נתונה האהבה ולא בפרט.

מבקש תודה מכל בת ישראל שבטבעה היא רחל אימנו, ששומרת עלינו מכל פשעינו, שאתן אחראיות לאהבה בעולם, כפי שאומר הזהר הקדוש "לזאת יקרא אישה", רק בזכות האישה יכולה להיות לאיש אהבה. וכן לכל עם ישראל "ועל כל פשעים תכסה אהבה"

תפקיד עצום מונח עליכן, כל אשה שתתבונן ביום סגולי זה מעט על בחינת אהבת ישראל, אהבת היחד, אהבת הכלל מתוך יראה, מתוך ביטול הגאווה, אזי עוזרת היא לכל ישראל כולן.

אז תודה לכן נשים יקרות שבזכותן יכולים כולנו להיגאל.