ספר התניא – פרק כה

73

 
שיעור לשמיעה:

פרק כה
וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב1 "כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד" היא המצווה שצריך לעשות למען שמו יתבר ולא לעבור עברה, שֶׁבְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בְּיָדוֹ שֶׁל אָדָם וּברְשׁוּתוֹ הוּא לְהַעֲבִיר רוּחַ שְׁטוּת וְהַשִּׁכְחָה מִקִּרְבּוֹ שהם כוחות הגוף וכוחות החשכות האנוכיות והרצון לתאווה אישית, וְלִזְכֹּר וּלְעוֹרֵר אַהֲבָתוֹ לַה' אֶחָד הַמְּסֻתֶּרֶת בְּוַדַּאי בִּלְבָבוֹ בְּלִי שׁוּם סָפֵק. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר "וּבִלְבָבְךָ". וְנִכְלָל בָּהּ גַּם דְּחִילוּ יראה, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא לִפָּרֵד בְּשׁוּם אֹפֶן מִיִּחוּדוֹ וְאַחְדּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ, בְּלִי שׁוּם טַעַם וְשֵׂכֶל מֻשָּׂג, אֶלָּא בְּטֶבַע אֱלֹהִי לעיתים שוכח אדם שהשם הוא מקור החיים, לכן עליו לתת מסירות נפש. וְכָל שֶׁכֵּן בִּשְׁבִירַת הַתַּאֲווֹת הַקַּלָּה מִיִּסּוּרֵי מִיתָה, שֶׁקָּרוֹב אֵלָיו הַדָּבָר יוֹתֵר לִכְבֹּשׁ הַיֵּצֶר. הֵן בִּבְחִינַת "סוּר מֵרָע", אֲפִלּוּ מֵעֲבֵרָה קַלָּה שֶׁל דִּבְרֵי סוֹפְרִים, שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, מֵאַחַר שֶׁנִּפְרָד בָּהּ מִיִּחוּדוֹ וְאַחְדּוּתוֹ כְּמוֹ בַּעֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה. וַהֲרֵי גַּם בַּעֲבוֹדָה זָרָה יָכוֹל לַעֲשֹוֹת תְּשׁוּבָה אַחַר כָּךְ.
וְאַף שֶׁהָאוֹמֵר 'אֶחֱטָא וְאָשׁוּב' אֵין מַסְפִּיקִין כו'2, הַיְנוּ שֶׁאֵין מַחֲזִיקִים יָדוֹ לִהְיוֹת לוֹ שְׁעַת הַכֹּשֶׁר לַעֲשֹוֹת תְּשׁוּבָה; אֲבָל אִם דָּחַק הַשָּׁעָה וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה לעיתים חושב אדם, יש לי זמן, קודם אראה עולם ואחר כך אעשה תשובה. הדחיינות הנפשית מביאה את האדם להיות שמן מבחינה רוחנית – עצל, וכך לא מתגבר כאשר כל שעליו לשעות זה לְהַעֲבִיר רוּחַ שְׁטוּת וְהַשִּׁכְחָה מִקִּרְבּוֹ גם אם לא מרגיש כך, אלא יפעל מעל טעם ודעת. וְאַף עַל פִּי כֵן כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל מוּכָן וּמְזֻמָּן לִמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּחֲווֹת לַעֲבוֹדָה זָרָה אֲפִלּוּ לְפִי שָׁעָה, וְלַעֲשֹוֹת תְּשׁוּבָה אַחַר כָּךְ. וְהַיְנוּ מִפְּנֵי אוֹר ה' הַמְּלֻבָּשׁ בְּנַפְשָׁם כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, שֶׁאֵינוֹ בִּבְחִינַת זְמָן וְשָׁעָה כְּלָל, אֶלָּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמָן, וְשַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל עָלָיו כַּנּוֹדָע.
וְהֵן בִּבְחִינַת "וַעֲשֵׂה טוֹב", לְהִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי בִּגְבוּרָה וְאֹמֶץ הַלֵּב נֶגֶד הַיֵּצֶר, הַמַּכְבִּיד אֶת גּוּפוֹ וּמַפִּיל עָלָיו עַצְלָה, מִבְּחִינַת יְסוֹד הֶעָפָר שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית מִלְּהַטְרִיחַ גּוּפוֹ בִּזְרִיזוּת בְּכָל מִינֵי טֹרַח וַעֲבוֹדַת מַשָּׂא בַּעֲבוֹדַת ה' במצוות, מנהגים והנהגות שֶׁיֵּשׁ בָּהּ טֹרַח וְעָמָל, כְּגוֹן לַעֲמֹל בַּתּוֹרָה בְּעִיּוּן וּבַפֶּה, לָא פָּסֵק פֻּמֵּהּ מִגִּירְסָא, וּכְמַאֲמַר רַזַ"ל3: "לְעוֹלָם יָשִׂים אָדָם אֶת עַצְמוֹ כְּשׁוֹר לְעֹל וְכַחֲמוֹר לְמַשּׂאוֹי". וְכֵן לִתְפִלָּה בְּכַוָּנָה בְּכָל כֹּחוֹ מַמָּשׁ. וְכֵן בַּעֲבוֹדַת ה' שֶׁהִיא בְּדָבָר שֶׁבְּמָמוֹן, כְּמוֹ עֲבוֹדַת הַצְּדָקָה. וְכַיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ מִמִּלְחֲמוֹת הַיֵּצֶר וְתַחְבֻּלּוֹתָיו, לְקָרֵר נֶפֶשׁ הָאָדָם שֶׁלֹּא לְהַפְקִיר מָמוֹנוֹ וּבְרִיאוּת גּוּפוֹ. שֶׁלַּעֲמֹד נֶגְדּוֹ וּלְכָבְשׁוֹ קָרוֹב מְאֹד אֶל הָאָדָם, כְּשֶׁיָּשִׂים אֶל לִבּוֹ שֶׁלְּנַצֵּחַ הַיֵּצֶר בְּכָל זֶה וְיוֹתֵר מִזֶּה וְלַעֲשֹוֹת הֶפְכּוֹ מַמָּשׁ קַל מְאֹד מִיִּסּוּרֵי מִיתָה, ה' יִשְׁמְרֵנוּ. טמון בכל יהודי כוח נסתר להתגבר ולפעול את האמת, עליו רק להגיע לנקודה זו שהיא קרובה אליו. וכך רואים שכמעט לא יימצא יהודי שיסכים לעבודה זרה וְיִסּוּרֵי מִיתָה, ה' יִשְׁמְרֵנוּ, הָיָה מְקַבֵּל בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שֶׁלֹּא לִפָּרֵד מִיִּחוּדוֹ וְאַחְדּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ לְפִי שָׁעָה לְהִשְׁתַּחֲווֹת לַעֲבוֹדָה זָרָה חַס וְשָׁלוֹם. וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְקַבֵּל בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן כְּדֵי לְדָבְקָה בּוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. דְּהַיְנוּ כְּשֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בַּעֲבוֹדָה זוֹ, יִתְגַּלֶּה בָּהּ פְּנִימִית רָצוֹן הָעֶלְיוֹן בִּבְחִינַת פָּנִים וְגִלּוּי רַב וְלֹא בְּהֶסְתֵּר כְּלָל. וּכְשֶׁאֵין שׁוּם הֶסְתֵּר פָּנִים בָּרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, אֲזַי אֵין דָּבָר נִפְרָד כְּלָל וּכְלָל לִהְיוֹת יֵשׁ וְדָבָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ; וְלָזֹאת תִּהְיֶינָה נַפְשׁוֹ הָאֱלֹהִית וְהַחִיּוּנִית וּלְבוּשֵׁיהֶן כֻּלָּן מְיֻחָדוֹת בְּתַכְלִית הַיִּחוּד בָּרָצוֹן הָעֶלְיוֹן וְאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.
עַל הָאָדָם לְעוֹרֵר אֶת הָנקּוּדָה הָאֳמּוֹנִית הַפְּנִימִית.
אל לו לחפש תירוצים, מפני שלא יכול להיות שיתנו לאדם משימה שאינו יכול לעמוד בה.
וְיִחוּד זֶה לְמַעְלָה הוּא נִצְחִי לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ וּרְצוֹנוֹ לְמַעְלָה מֵהַזְּמָן. וְכֵן גִּלּוּי רְצוֹנוֹ שֶׁבְּדִבּוּרוֹ, שֶׁהִיא הַתּוֹרָה, הוּא נִצְחִי, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב4 וּדְבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם", וּדְבָרָיו חַיִּים וְקַיָּמִים וכו' וְלֹא יַחֲלִיף וְלֹא יָמִיר דָּתוֹ לְעוֹלָמִים וכו. את התורה יש ללמוד מעבר לזמן ומקום, דהיינו אין לקחת את התורה כספר הסטוריה או סיפורים מהעבר, אלא אלו משלים נצחיים שבאים ללמד את האדם את דרך הישר. ולא ניתן לילמוד באמת תורה בלי מסירות נפש, שאז יצר הרע מתגבר, והרי כתוב שאין התורה מתקיים אלא במי שממית עצמו עליה. מסירות נפש אומר לתת את הנפש, דהיינו לתת את התענוג והמחשבה לדבר זה.
אֶלָּא שֶׁלְּמַטָּה הוּא תַּחַת הַזְּמָן, וּבְאוֹתָה שָׁעָה לְבַדָּהּ שֶׁעוֹסֵק בָּהּ בַּתּוֹרָה אוֹ בַּמִּצְוָה; כִּי אַחַר כָּךְ אִם עוֹסֵק בְּדָבָר אַחַר, נִפְרָד מֵהַיִּחוּד הָעֶלְיוֹן לְמַטָּה. וְהַיְנוּ כְּשֶׁעוֹסֵק בִּדְבָרִים בְּטֵלִים לְגַמְרֵי, שֶׁאֵין בָּהֶם צֹרֶךְ כְּלָל לַעֲבוֹדַת ה' . וְאַף עַל פִּי כֵן, כְּשֶׁחוֹזֵר וְשָׁב לַעֲבוֹדַת ה' אַחַר כָּךְ, לַתּוֹרָה וְלִתְפִלָּה, וּמְבַקֵּשׁ מְחִילָה מֵה' עַל שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לַעֲסֹק אָז בַּתּוֹרָה וְלֹא עָסַק, ה' יִסְלַח לוֹ, כְּמַאֲמַר רַזַ"ל5 "עָבַר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְשָׁב, לֹא זָז מִשָּׁם עַד שֶׁמּוֹחֲלִין לוֹ". וכמובן שיזהר לא לבטל תורה אפילו לרגע וְלָזֶה תִּקְנוּ בִּרְכַּת "סְלַח לָנוּ" שָׁלֹש פְּעָמִים בְּכָל יוֹם, עַל עֲוֹן בִּטּוּל תּוֹרָה, שֶׁאֵין אָדָם נִצּוֹל מִמֶּנּוּ בְּכָל יוֹם. וּכְמוֹ הַתָּמִיד, שֶׁהָיָה מְכַפֵּר עַל מִצְוֹת עֲשֵׂה. וְאֵין זֶה אֶחֱטָא וְאָשׁוּב, אֶלָּא אִם כֵּן שֶׁבִּשְׁעַת הַחֵטְא מַמָּשׁ הוּא סוֹמֵךְ עַל הַתְּשׁוּבָה וּלְכָךְ חוֹטֵא, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר.
וּבָזֶה יוּבָן לָמָּה צִוָּה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה לַדּוֹר שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ לִקְרֹא קְרִיאַת שְׁמַע פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם, לְקַבֵּל עָלָיו מַלְכוּת שָׁמַיִם בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ. וַהֲלֹא הִבְטִיחַ לָהֶם6: "פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם יִתֵּן ה' " וגו'? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁקִּיּוּם הַתּוֹרָה וּמִצְוֹתֶיהָ תָּלוּי בָּזֶה שֶׁיִּזְכֹּר תָּמִיד עִנְיַן מְסִירַת נַפְשׁוֹ לַה' עַל יִחוּדוֹ, שֶׁיִּהְיֶה קָבוּעַ בְּלִבּוֹ תָּמִיד מַמָּשׁ יוֹמָם וָלַיְלָה, לֹא יָמִישׁ מִזִּכְרוֹנוֹ, כִּי בָּזֶה יוּכַל לַעֲמֹד נֶגֶד יִצְרוֹ לְנַצְּחוֹ תָּמִיד בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.

 

אתר הבית- https://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: https://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams