קיצור ליקוטי מוהר"ן למתחילים | אנכי ה'| תורה ד'

8

תורה ד – אנכי ה אלהיך.

אות א: רָאוּי לְהַדְּבֵקִים לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת לָדַעַת שֶׁכָּל מְארְעוֹתָיו הֵם לְטוֹבָתוֹ. וּכְשֶׁאָדָם יוֹדֵעַ זאת, זאת הַבְּחִינָה הוּא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא וְזֶה זוֹכִין עַל יְדֵי וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי הַתַּלְמִיד חָכָם. וְאָז יִזְכֶּה לֵידַע שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו כָּל יְמֵי חַיָּיו הַכּל לְטוֹבָתוֹ, כִּי הַכּל מֵחֲמַת אַהֲבָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב אוֹתוֹ וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת שֶׁל הָאָדָם שֶׁלּא יְבַעֵט וְלא יִתְבַּלְבֵּל מֵהַהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו, רַק יַאֲמִין שֶׁהַכּל לְטוֹבָתוֹ הַנִּצְחִית.

אות ב: עַל יְדֵי וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי הַתַּלְמִיד חָכָם הָאֱמֶת, עַל יְדֵי זֶה מַעֲלֶה בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְשָׁרְשָׁהּ. וְעַל יְדֵי זֶה מְבַטֵּל מֶמְשֶׁלֶת עַכּוּ"ם וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לֵידַע, שֶׁכָּל מְארְעוֹתָיו הֵם לְטוֹבָתוֹ וִיבָרֵךְ עַל הַכּל הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב שֶׁזּאת הַבְּחִינָה הוּא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא.

אות ג: עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל הָעֲווֹנוֹת הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לַאֲחֲרִית טוֹב לָנֶצַח. צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כּחוֹ לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וְתַלְמִידֵיהֶם. וִיסַפֵּר לִפְנֵי הַצַּדִּיק כָּל לִבּוֹ הַיְנוּ וִדּוּי דְּבָרִים. וְעַל יְדֵי זֶה מוֹחֲלִין לוֹ כָּל עֲווֹנוֹתָיו, כִּי עֲווֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם חֲקוּקִים עַל עַצְמוֹתָיו. כִּי כָּל עֲבֵרָה יֵשׁ לָהּ צֵרוּף אוֹתִיּוֹת וּכְשֶׁעוֹבֵר אֵיזֶה עֲבֵרָה אֲזַי נֶחְקָק צֵרוּף רַע עַל עַצְמוֹתָיו כְּפִי אוֹתִיּוֹת הַלָּאו שֶׁעָבַר. וְעַל יְדֵי זֶה מַכְנִיס בְּחִינַת הַדִּבּוּר שֶׁל הַלָּאו הַזֶּה שֶׁעָבַר בְּתוֹךְ הַטומְאָה. וְעַל יְדֵי זֶה מֵבִיא מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ גָּלוּת דְּסִטְרָא אַחֲרָא. וְזֶה הַצֵּרוּף הָרָע שֶׁנֶּחְקַק עַל עַצְמוֹתָיו נוֹקֵם בּוֹ. וְעַל יְדֵי וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי הַתַּלְמִיד חָכָם יוֹצֵא מֵעַצְמוֹתָיו הָאוֹתִיּוֹת הַחֲקוּקִים עֲלֵיהֶם וְנִתְתַּקֵּן הַכּל.

אות ד: עַל יְדֵי גּדֶל הָעֲנָוָוה שֶׁל צַדִּיקֵי אֱמֶת עַד שֶׁהוּא בִּבְחִינַת אַיִן עַל יְדֵי זֶה הוּא יָכוֹל לְכַפֵּר עֲווֹנוֹת.

אות ה: מִי שֶׁרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַקּדֶשׁ צָרִיךְ לְשַׁבֵּר כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵהָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת כַּמּוּבָא, וִיסַפֵּר לִפְנֵי הַתַּלְמִיד חָכָם כָּל לִבּוֹ הַיְנוּ וִדּוּי דְּבָרִים. וְהַתַּלְמִיד חָכָם יְפָרֵשׁ וִיבָרֵר לוֹ דֶּרֶךְ לְפִי שׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ.

אות ו: וְיֵשׁ שָׁלשׁ בְּחִינוֹת בְּהִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים. שֶׁעַל יְדֵי שָׁלשׁ בְּחִינוֹת אֵלּוּ נִתְתַּקֵּן הַכּל, וְאֵלּוּ הֵם: הַבְּחִינָה הָרִאשׁוֹנָה כְּשֶׁרוֹאֶה אֶת הַצַּדִּיק, עַל יְדֵי זֶה מְבַטֵּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁנֵי הַיְסוֹדוֹת דּוֹמֵם צוֹמֵחַ, הַיְנוּ עַצְבוּת וְעַצְלוּת וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן וְתַאֲווֹת רָעוֹת וְזוֹכִין לְשִׂמְחָה וּזְרִיזוּת.

אות ז: הַבְּחִינָה הַשְּׁנִיָּה הַצְּדָקָה שֶׁנּוֹתֵן לְתַלְמִיד חָכָם. שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִצּוֹל מִמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל שְׁנֵי הַיְסוֹדוֹת חַי מְדַבֵּר שֶׁהֵן דְּבָרִים בְּטֵלִים וְלָשׁוֹן הָרָע וְגַאֲוָה וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן.

אות ח: הַבְּחִינָה הַשְּׁלִישִׁית כְּשֶׁמִּתְוַדֶּה וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי הַתַּלְמִיד חָכָם. שֶׁעַל יְדֵי זֶה הַתַּלְמִיד חָכָם מַדְרִיךְ אוֹתוֹ לְדֶרֶךְ יָשָׁר לְפִי שׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ. וְזֶה הָעִקָּר כִּי אָז נִצּוֹל מֵהַכּל.

אות ט: עַל יְדֵי דְּבָרִים בְּטֵלִים וְלָשׁוֹן הָרָע בָּא עֲנִיּוּת וְגַם עַל יְדֵי גַּאֲוָה בָּא עֲנִיּוּת. וְעַל יְדֵי צְדָקָה לְתַלְמִיד חָכָם מְתַקְּנִין זאת וְזוֹכִין לַעֲשִׁירוּת.

אות י: קדֶם שֶׁהִתְוַדָּה וְסִפֵּר כָּל לִבּוֹ לִפְנֵי הַתַּלְמִיד חָכָם, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה אֵצֶל הַתַּלְמִיד חָכָם וְנָתַן לוֹ מָמוֹן, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ הוּא מְהַלֵּךְ, כִּי יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת . אֲבָל עַל יְדֵי וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי הַתַּלְמִיד חָכָם עַל יְדֵי זֶה הַתַּלְמִיד חָכָם מַדְרִיךְ אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר לְפִי שׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ וְנִתְתַּקֵּן הַכּל.

אות יא: בְּכָל פַּעַם שֶׁבָּא אֵצֶל הַתַּלְמִיד חָכָם יְסַפֵּר לְפָנָיו כָּל לִבּוֹ. וְעַל יְדֵי זֶה אַתָּה נִכְלָל בְּהָאֵין סוֹף. וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לֵידַע שֶׁכָּל מְארְעוֹתָיו הֵם לְטוֹבָתוֹ וִיבָרֵךְ עַל הַכּל הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב. וְזאת הַבְּחִינָה הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא.

אות יב: עַל יְדֵי עֲנָוָוה זוֹכִין לְהִתְפַּשְּׁטוּת הַגַּשְׁמִיּוּת וְנִכְלָלִין בְּהָאֵין סוֹף. וְיוֹדְעִים שֶׁכָּל מְארְעוֹתָיו הֵם לְטוֹבָתוֹ שֶׁזּאת הַבְּחִינָה הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא.

אות יג: גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים הַמֻּבְחָרִים הֵם מַמְשִׁיכִין הִתְנוֹצְצוּת אוֹר הָאֵין סוֹף עַל כָּל הַמִּתְקָרְבִים וְנִכְלָלִים בִּשְׁמָם. וְזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁלִּפְעָמִים נִתְלַהֵב הָאָדָם בְּתוֹךְ הַתְּפִילָּה וְאוֹמֵר כַּמָּה תֵּבוֹת בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל. זֶה בְּחֶמְלַת ה' עָלָיו שֶׁנִּפְתַּח לוֹ אוֹר הָאֵין סוֹף וְהֵאִיר לוֹ. וּכְשֶׁרוֹאֶה אָדָם הִתְנוֹצְצוּת הַזּאת אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ לָא חָזֵי, מַזְלֵהּ חָזֵי. תֵּכֶף נִתְלַהֵב נִשְׁמָתוֹ לִדְבֵקוּת גָּדוֹל לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּאוֹר הָאֵין סוֹף. וּכְשִׁעוּר הִתְגַּלּוּת הָאֵין סוֹף לְפִי מִנְיַן הַתֵּבוֹת שֶׁנִּפְתְּחוּ וְהִתְנוֹצְצוּ. כָּל אֵלּוּ הַתֵּבוֹת אוֹמֵר בִּדְבֵקוּת וּבִמְסִירוּת נַפְשׁוֹ וּבְבִּיטּוּל כּחוֹתָיו. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל יְדֵי גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים כִּי רַק הֵם יוֹדְעִים מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ מֵאוֹר הָאֵין סוֹף וְרַק הֵם מְאִירִין בָּנוּ נְעִימַת הִתְנוֹצְצוּת הַזּאת לְכָל חַד כְּפִי מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ.

אות יד: בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְבַּטֵּל לְגַבֵּי הָאֵין סוֹף כַּנַּ"ל אֲזַי הוּא בִּבְחִינַת וְלא יָדַע אִישׁ שֶׁאֲפִילּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵעַצְמוֹ. אֲבָל זאת הַבְּחִינָה צָרִיךְ לִהְיוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם יֵשׁוּתוֹ שֶׁלּא יִסְתַּלֵּק קדֶם זְמַנּוֹ חַס וְשָׁלוֹם. כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה בַּעֲבוֹדָתֵנוּ וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ שֶׁלּא יִשָּׁאֵר כֵּן אֶלָּא עַד עֵת שֶׁיָּבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ וְיִטּל נִשְׁמָתוֹ אֲזַי יִתְבַּטֵּל בְּהָאֵין סוֹף בְּתַכְלִית כְּפִי מַה שֶּׁיִּזְכֶּה.

אות טו: עַל יְדֵי הַדְּבֵקוּת שֶׁל הָאָדָם בְּהָאֵין סוֹף בְּרָצוֹא וָשׁוֹב כְּדֵי שֶׁלּא יִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל. אֲזַי אַחַר כָּךְ כְּשֶׁהוּא בִּבְחִינַת וָשׁוֹב שֶׁשָּׁב לְדַעְתּוֹ לְיֵשׁוּתוֹ אֲזַי נִשְׁאָר בּוֹ הָרְשִׁימוּ מֵהָאוֹר הַנִּפְלָא שֶׁל הַדְּבֵקוּת הַזּאת. וַאֲזַי הָרְשִׁימוּ מַרְאֶה לָדַעַת אַחְדוּת הָאֵין סוֹף וְטוּבוֹ לֵידַע שֶׁכֻּלּוּ טוֹב וְכֻלּוֹ אֶחָד שֶׁזּאת הַבְּחִינָה הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל יְדֵי וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי הַתַּלְמִיד חָכָם הָאֲמִתִּי.

אות טז: עַל יְדֵי שֶׁאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי נִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה עַל יְדֵי שֶׁהִרְגִּישׁ טֻמְאָה קְטַנָּה שֶׁמְּבַלְבֶּלֶת אוֹתוֹ בִּתְפִילָּתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ. עַל יְדֵי תְּשׁוּבָתוֹ גּוֹרֵם שֶׁגַּם הָרְשָׁעִים הַגְּמוּרִים שֶׁיָּצְאוּ מִכְּלַל יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי רִבּוּי מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים. גַּם הֵם נַעֲשִׂים כִּסֵּא לַקְּדֻשָּׁה וְחוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה וְעוֹזְרִים גַּם הֵם לְעוֹבְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּבְנוּ בִּנְיָנִים דִּקְדֻשָּׁה אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.