ליקוטי מוהר"ן: תורה ט' – תְּהמת יְכַסְיֻמוּ | ג | קבלה – חסידות

13

ג. אֲבָל כְּשֶׁאָדָם עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל אֲזַי בָּאִים מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּקְלִיפּוֹת וּמְסַבְּבִין אוֹתוֹ וְנִשְׁאָר בַּחשֶׁךְ וְאֵין יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "סַכּתָ בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִילָּה" וּכְתִיב: "סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן" שֶׁהָרְשָׁעִים, הַיְנוּ הַקְּלִיפּוֹת, מְסַבְּבִין אוֹתוֹ 'כְּרֻם זֻלֻּת' הַיְנוּ בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה 'שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם' וְדַע, שֶׁיֵּשׁ פְּתָחִים הַרְבֵּה בַּחשֶׁךְ הַזֶּה לָצֵאת מִשָּׁם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה . 'הַבָּא לִטָּמֵּא, פּוֹתְחִין לוֹ יֵשׁ לוֹ פְּתָחִים הַרְבֵּה' נִמְצָא, שֶׁיֵּשׁ פְּתָחִים הַרְבֵּה בַּחשֶׁךְ גַּם לָצֵאת מִשָּׁם. אֲבָל הָאָדָם הוּא עִוֵּר וְאֵין יוֹדֵעַ לִמְצא הַפֶּתַח. וְדַע, שֶׁעַל יְדֵי אֱמֶת זוֹכֶה לִמְצא הַפֶּתַח כִּי עִקַּר אוֹר הַמֵּאִיר הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי" וְעַל יְדֵי שֶׁקֶר הוּא מְסַלֵּק אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' לַשָּׁוְא" כִּי עַל יְדֵי שָׁוְא מְסַלֵּק אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּי "דּבֵר שְׁקָרִים לא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי" אֲבָל עַל יְדֵי אֱמֶת, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹכֵן עִמּוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קוֹרְאָיו לְכל אשר יקראוהו באמת" וְכוּ' וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמּוֹ הוּא מֵאִיר לוֹ אֵיךְ לֵיצֵא מֵהַחשֶׁךְ הַמּוֹנֵעַ אוֹתוֹ בִּתְפִילָּתוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "ה' אוֹרִי" וְזֶה פֵּרוּשׁ: "צהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה" פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: 'יֵשׁ אוֹמְרִים חַלּוֹן, וְיֵשׁ אוֹמְרִים אֶבֶן טוֹב' וְהַחִלּוּק שֶׁבֵּין חַלּוֹן לְאֶבֶן טוֹב כִּי הַחַלּוֹן אֵין לוֹ אוֹר בְּעַצְמוֹ אֶלָּא דֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָס הָאוֹר אֲבָל כְּשֶׁאֵין אוֹר, אֵין מֵאִיר אֲבָל אֶבֶן טוֹב אֲפִילּוּ כְּשֶׁאֵין אוֹר מִבַּחוּץ הוּא מֵאִיר בְּעַצְמוֹ כֵּן יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁדִּבּוּרָם הוּא חַלּוֹן וְאֵין [את ה] כּחַ לְהָאִיר, לָהֶם בְּעַצְמָם וְזֶה: יֵשׁ אוֹמְרִים, וַאֲמִירָתָם נַעֲשֶׂה חַלּוֹן וְיֵשׁ שֶׁאֲמִירָתָם נַעֲשֶׂה אֶבֶן טוֹב וּמֵאִיר וְדַע, שֶׁהַכּל לְפִי גּדֶל הָאֱמֶת כִּי עִקַּר הָאוֹר הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא עֶצֶם הָאֱמֶת וְעִקַּר הִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ אֶלָּא אֶל הָאֱמֶת וְזֶה: "וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה" לְשׁוֹן: "וַתְּכַל נֶפֶשׁ דָּוִד" אַמָּ"ה הִיא ה' מוֹצָאוֹת, הַכְּלוּלִים מֵאֵשׁ וּמַיִם הַיְנוּ שֶׁתִּרְאֶה שֶׁיֵּצְאוּ הַדִּבּוּרִים מִפִּיךָ בֶּאֱמֶת וְאָז יִשְׁתּוֹקֵק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִלְמַעְלָה לִשְׁכּן אֶצְלְךָ וּכְשֶׁיִּשְׁכּן אֶצְלְךָ הוּא יָאִיר לְךָ וְזֶה: אַ'מָּה תְּ'כַלֶּנָּה מִ'לְמַעְלָה, רָאשֵׁי תֵבוֹת אֱמֶת כִּי עַל יְדֵי אֱמֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוֹמֵד מִלְּמַעְלָה לִשְׁכּן עִם הָאָדָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קוֹרְאָיו" וְכוּ' וְאָז: "וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים" הַיְנוּ הַתֵּבָה הַיּוֹצֵאת בֶּאֱמֶת הִיא תָּשִׂים לְךָ פֶּתַח בַּחשֶׁךְ שֶׁאַתָּה נִצּוֹד בּוֹ וְזֶה: "בְּצִדָּהּ" הַיְנוּ הַקְּלִפָּה הַצָּד צַיִד כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי צַיִד בְּפִיו" כִּי מִתְּחִלָּה לא הָיָה יָכוֹל לְדַבֵּר מֵחֲמַת הַחשֶׁךְ הַסּוֹבֵב אוֹתוֹ וְעַל יְדֵי שֶׁיּוֹצֵא מִתּוֹךְ הַחשֶׁךְ וּמִתְפַּלֵּל הֵיטֵב עַל יְדֵי זֶה הוּא מְתַקֵּן "תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִישִׁים" הַיְנוּ עוֹלָם הַשָּׁפָל וְעוֹלַם הַגַּלְגַּלִים וְעוֹלַם הַשֵּׂכֶל [אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל רַק כְּשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה כִּי 'לא עַם הָאָרֶץ חָסִיד' וּכְתִיב: "מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִילָּתוֹ תוֹעֵבָה" כְּתַב יַד הַחֲבֵרִים]