א' בניסן – יום לידת רבי נחמן מברסלב

301

אות א מַה שֶּׁעַל פִּי רב הַלּוֹמְדִים חוֹלְקִים עַל הַצַּדִּיקִים זֶהוּ מֵחֲמַת שֶׁלּוֹמְדִים תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה דְּהַיְנוּ גְּמָרָא וּפוֹסְקִים וְכוּ' בְּגַאֲוָה גְּדוֹלָה. וַאֲזַי נַעֲשֶׂה לָהֶם מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה פֶּה לְדַבֵּר עַל הַצַּדִּיקִים עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז. אֲבָל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת מַעֲלִין וּמְתַקְּנִים כָּל דִּבּוּרֵיהֶם הָרָעִים וְחוֹזְרִים וְעוֹשִׂים מֵהֶם הֲלָכוֹת וּמַעֲלִין שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא אות ב עַל יְדֵי שֶׁלּוֹמְדִים תּוֹרָה שֶׁלּא לִשְׁמָהּ וְהָעִקָּר עַל יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה גְּמָרָא וּפוֹסְקִים שֶׁלּוֹמְדִים שֶׁלּא לִשְׁמָהּ עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה לָהֶם פֶּה לְדַבֵּר עָתָק עַל צַדִּיקֵי אֱמֶת. וּמִזֶּה בָּא הִתְנַגְּדוּת שֶׁל הַלּוֹמְדִים שֶׁחוֹלְקִים עַל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים אות ג אֵלּוּ הַלּוֹמְדִים הַחוֹלְקִים עַל הַצַּדִּיקִים דַּע שֶׁבָּזֶה שֶׁחוֹלֵק וּמְדַבֵּר רָעוֹת עַל הַצַּדִּיק בָּזֶה שׂנֵא וְרוֹדֵף גַּם אֶת הַצַּדִּיק הָעֶלְיוֹן, הַיְנוּ הַצַּדִּיק שֶׁחִדֵּשׁ זאת הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹמֵד הַצַּדִּיק הַתַּחְתּוֹן. וְעִקַּר כּחוֹ מֵחֲמַת שֶׁהוּא לַמְדָן בִּגְמָרָא וּפוֹסְקִים שֶׁהוּא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה רַק שֶׁלּוֹמֵד בְּלא דַּעַת וּנְבֵלָה טוֹבָה הֵימֶנּוּ . וּכְשֶׁהַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה בָּאָה לְתוֹךְ פִּיו זֶהוּ גָּלוּת הַשְּׁכִינָה. וְתַלְמִיד חָכָם כָּזֶה הוּא שֵׁד יְהוּדִי וְאֵינוֹ רוֹאֶה הָאֱמֶת וְנַעֲשֶׂה שׂנֵא וְחוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת אות ד מַה שֶּׁיֵּשׁ כַּמָּה שֶׁלּוֹמְדִים תּוֹרָה הַרְבֵּה וְאֵינָם חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה וְאַדְּרַבָּא הֵם חוֹלְקִים עַל צַדִּיקִים, זֶה מֵחֲמַת שֶׁלּוֹמֵד שֶׁלּא לִשְׁמָהּ כִּי אִם בִּשְׁבִיל כָּבוֹד וְרַבָּנוּת לְהִתְיַהֵר וּלְקַנְטֵר וַאֲזַי עַל יְדֵי הַתּוֹרָה נִכְנָס בּוֹ עַרְמִימִיּוּת יוֹתֵר, כִּי בַּתּוֹרָה יֵשׁ בָּהּ בְּחִינַת "צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם וּפשְׁעִים יִכָּשֵׁלוּ בָם" . וַאֲזַי מֵהַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה נַעֲשֶׂה לוֹ פֶּה לְדַבֵּר עַל הַצַּדִּיקִים מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה בַּתּוֹרָה רַק הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁאֵינוֹ טוֹב בְּחִינַת "וּפשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם" בְּחִינַת עַרְמִימִיּוּת אות ה כְּשֶׁאָדָם לוֹמֵד בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה אֵיזֶה דִּין וּפְסָק וְתוֹרָה שֶׁחִדֵּשׁ אֵיזֶה תַּנָּא אוֹ צַדִּיק אַחֵר. עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת נְשִׁיקִין הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְדַּבְּקוּת רוּחָא בְּרוּחָא שֶׁנִּתְדַּבֵּק רוּחַ הַתַּנָּא עִם רוּחַ הַלּוֹמֵד. וְדוֹמֶה כְּאִלּוּ נוֹשֵׁק אֶת עַצְמוֹ עִם הַתַּנָּא וְגוֹרֵם תַּעֲנוּג גָּדוֹל לְהַתַּנָּא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'שִׂפְתוֹתָיו דּוֹבְבוֹת בַּקָּבֶר' אות ו עַל כֵּן צָרִיךְ לֵידַע קדֶם לִמּוּדוֹ שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיּוֹשֵׁב לִלְמד הַצַּדִּיק שֶׁבְּגַן עֵדֶן צַיִּת לְקָלֵהּ,