קיצור ליקוטי מוהר"ן

9

קצור לקוטי מוהר"ן השלם
א – אשרי תמימי דרך ב – אמר אל הכהנים ג – אקרוקתא ד – אנכי ה אלהיך ה – בחצוצרות וקול שופר ו – קרא את יהושע ז – ואלה המשפטים ח – ראיתי מנורת זהב ט – תהמת יכסימו י – ואלה המשפטים יא – אני ה הוא שמי יב – תהלה לדוד יג – להמשיך השגחה שלמה יד – להמשיך שלום בעולם טו – מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז טז – האי כורא דאפיק רישה ממיא יז – ויהי הם מריקים שקיהם יח – קרטליתא יט – תפלה לחבקוק כ – תשעה תקונין יקירין כא – עתיקא טמיר וסתים כב – חותם בתוך חותם כג – הוי לן כדניתא וילדה כד – אמצעותא דעלמא היכא כה – אחוי לן מנא דלא שויא לחבלא כו – רציצא דמית בביעותה כז – רציצא דמית בביעותה כח – בני לן ביתא באוירא דעלמא כט – האי גברא דאזל בעי אתתא ולא קיהבי לה ל – מישרא דסכינא לא – אית לן בירא בדברא לב – אדני שפתי תפתח לג – מי האיש החפץ חיים לד – ואתם תהיו לי ממלכת כהנים לה – אשרי העם ידעי תרועה לו – בקרב עלי מרעים לאכל את בשרי לז – דרשו יי ועזו בקשו פניו תמיד לח – מרכבת פרעה לט – ונתתי עשב בשדך לבהמתך מ – אלה מסעי בני ישראל מא – רקודין מב – וירא בצר להם בשמעו את רנתם מג – הדבורים של הרשע מולידים נאוף בהשומע מד – מה שמכין כף אל כף בשעת התפלה מה – מחאת כפים בתפלה מו – מחאת כף בשעת התפלה מז – ואכלתם אכול ושבוע מח – על אשר מעלתם בי מט – לשמש שם אהל בהם והוא כחתן יצא מחפתו וכו נ – כל הפוגם בברית, אין יכול להתפלל נא – כשאתם מגיעין לאבני שיש טהור נב – הנעור בלילה והמהלך בדרך יחידי נג – עקר הולדה תלוי בה"א נד – ויהי מקץ שנתים ימים נה – אבא שאול אומר קובר מתים הייתי נו – וביום הבכורים נז – אימתי יבוא בן דוד נח – באר וענן ומן, כלם חזרו בזכות משה נט – מי שמשתדל תמיד לקרב בני אדם לעבודת השם יתברך ס – דע שיש שבילי התורה, שיש בהם התבוננות גדול סא – על ידי אמונת חכמים סב – על ידי אכילתם של ישראל, נעשה יחוד סג – סוד כונת המילה סד – ויאמר ה אל משה בא אל פרעה סה – ויאמר בעז אל רות סו – ויהי נא פי שנים ברוחך אלי סז – ויבן ה אלקים את הצלע אשר לקח סח – כל הנפשות תאבים ומתאוים לממון סט – הגוזל את חברו ממון, בזה הוא גוזל ממנו בנים ע – ויהי ביום השמיני קרא משה עא – קשה מאד להיות מפרסם עב – לפעמים בא לאדם הרהור תשובה עג – כי תעבר במים אתך אני עד – רומה על השמים אלהים על כל הארץ כבודך עה – יברכנו אלקים וייראו אתו כל אפסי ארץ עו – והאלהים נסה את אברהם עז – והיה ה למלך על כל הארץ עח – ויתן עז למלכו וירם קרן משיחו עט – בטח בה ועשה טוב פ – ה עז לעמו יתן ה יברך את עמו בשלום פא – עלו זה בנגב ועליתם את ההר פב – הנעלבים ואינם עולבים פג – מתן בסתר יכפה אף פד – במה הארכת ימים, אמר לו ותרן הייתי בממוני פה – פוסעים בו פסיעה קטנה פו – פוסעים בו פסיעה קטנה פז – תכף כשאדם רוצה לילך בדרך הישר פח – המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר פט – ותחסרהו מעט מאלקים וכבוד והדר תעטרהו צ – אנכי אשמח בה יתמו חטאים מן הארץ צא – ויהי ידיו אמונה עד בא השמש צב – על ידי מה שאדם נע ונד בתוך ביתו צג – כל העושה משא ומתן באמונה צד – זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל צה – כשפרנסי הדור ומנהיגי הדור נתגאים צו – זמם רשע לצדיק צז – אלקים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקט אל צח – נתן בו עיניו ונעשה גל של עצמות צט – ואתחנן אל ה בעת ההיא לאמר ק – צדיקים אשר מזגם וטבעם קא – בקרוב עלי מרעים קב – אתה תהיה על ביתי קג – כל המונע הלכה מפי תלמיד כאלו גוזלו מנחלת אבות קד – בשביל שאמר משה לבני גד תרבות אנשים חטאים קה – עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה קו – אשרי משכיל אל דל קז – כי תצא למלחמה על איביך וכו ושבית שביו קח – זבחי אלקים רוח נשברה קט – יש הבל אשר נעשה על הארץ קי – לא ימוש ספר התורה הזה מפיך קיא – ראשי תבות רבי קיב – צהר תעשה לתבה קיג – ונפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו קיד – המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר וכו קטו – ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל הערפל קטז – הנותן צדקה נצול מעברות קיז – הענין שקשה לישן במוצאי שבת קיח – כשלומד איזה דבר, טוב לפרש הדבר קיט – הנכנס לבקר את החולה בשבת קכ – הענין מה שצריכין לנסע להצדיק, ולא די בספרי מוסר קכא – הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי קכב – וגם נצח ישראל לא ישקר קכג – לקשר עצמו להצדיק שבדור קכד – שיר מזמור למנצח, זמרו למי שמנצחין אותו ושמח קכה – ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה קכו – ששבחו החבריא את רבי שמעון בן יוחאי קכז – הבגדים הם בסוד החשמ"ל, שהוא שמירה קכח – כחלינהו לעינה ושבקוהו קכט – ארץ אכלת יושביה קל – כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו קלא – צריך להתירא ולפחד מן הכבוד קלב – יש צדיק שהוא מפרסם גדול במדינה אחת קלג – וארח צדיקים כאור נגה קלד – עבודה גדולה לומר תורה אפלו ליחיד, כל שכן לרבים קלה – כי אקח מועד קלו – אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו קלז – חלקי ה אמרתי לשמר דבריך קלח – לך אמר לבי בקשו פני קלט – צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו קמ – ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו קמא – אם יזכה שירגיש באמת כאב חטאיו קמב – מי שאי אפשר לו ללמד כלל קמג – מעלת המקבל עצה מחכמי הדור קמד – אין אדם מת וחצי תאותו בידו קמה – אין אדם מת וחצי וכו קמו – עדות ה נאמנה קמז – כשם שמי שהוא עזות פנים אין לו חלק בתורה קמח – מדת היראה בעצמה היא יראה מהשם יתברך קמט – חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך קנ – דמות דיוקנו של אביו ראה קנא – סגלה לזרע של קימא קנב – כשבא נשמה קדושה לעולם עם הענפים השיכים לה קנג – ענין קבלת פני תלמיד חכם קנד – דע כי יש יראות נפולות קנה – עצבות הוא מדה רעה מאד קנו – מה שמדברים בינו לבין קונו הוא בחינת רוח הקדש קנז – אם יתדבק עצמו לדברי התורה היוצאים מפי הצדיק קנח – ראו לפעמים אש בוער מרחוק קנט – דע שיש אמצעי והיא השכינה קס – הדפק דופק ונוקש באדם קסא – המחלקת מגביה ומרים את האדם קסב – בימי המגיד, היה איש עשיר ומיחס קסג – לפעמים מנח הדבור ומוכן לצאת קסד – לענין ספורי דברים של הצדיק האמת קסה – ואהבת לרעך כמוך אני ה קסו – כשהעולם אצל הצדיק אז יש לו ממשלה קסז – השבתים ששובתים אצל התלמיד חכם האמת קסח – כשבא לאדם גדלות, סימן שיבוא לו צרה חס ושלום קסט – והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה קע – ה מה רבו צרי רבים וכו קעא – ורבים מישני אדמת עפר יקיצו קעב – כל החסרונות שיש לאדם קעג – על ידי הכתב יכול הצדיק האמת להכיר הנפש קעד – כשהדינין, חס ושלום, גוברים על האדם קעה – מעלת הבכיה הוא כשהיא מחמת שמחה וחדוה קעו – צריך האדם למהר מאד לגרש מקרבו הרוח שטות קעז – ויאמר י"י סלחתי כדבריך קעח – צריך דוקא ודוי דברים קעט – כנגד כל מיני מחלקת הן בגשמיות הן ברוחניות קפ – בענין סגלת הפדיון קפא – כשמתקשרים בקשר איזה אנשים על איש אחד קפב – מה שהעולם מדברים בספירה קפג – הצדיקים שבדור הם יושבין בעגול קפד – כשאחד מדבר עם חברו ביראת שמים קפה – עקר השלמות היא היראה קפו – מה שמספרין מופתים מהצדיקים קפז – ולך ה החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו קפח – צריך לנסע להצדיק לחזר על אבדתו קפט – צריך לזהר מאד מעצבות ועצלות קצ – ויגד משה את דברי העם אל ה קצא – דע שאפשר שישב אחד אצל חברו במקום אחד בגן עדן קצב – דבור אמת שיוצא מפי הצדיק האמת קצג – המחשבה יש לה תקף גדול קצד – מי שרוצה כבוד הוא שוטה קצה – בצר הרחבת לי קצו – אל תעשה תפלתך קבע אלא רחמים ותחנונים קצז – לשון הרע של העולם מזיק ופוגם את העניוות קצח – כשאחד צועק להשם יתברך קצט – דע שיש המתקה להנצל מענש של אלמן ר – הטעם שהצדיקים שבזמן הזה הם עשירים רא – בפסח צועקין בהתפלה רב – כל מי ששכלו קטן ביותר, צריך לחלק לו כבוד ביותר רג – מספורי דברים של הנשים יכולים לידע מעמד השכינה רד – המעות שנותנין לתלמיד חכם הוא בחינת תורה רה – תקון למקרה לילה רו – תעיתי כשה אבד בקש עבדך רז – כל הדבורים הם בחינת גבורות רח – צופה רשע לצדיק ומבקש רט – תפלות כנגד תמידין תקנום רי – על ידי משא ומתן באמונה הוא מקים "ואהבת" ריא – מה שהעולם נוסעין על ראש השנה לצדיקים ריב – זה בחינת מחאת כף אל כף ריג – כשהקדוש ברוך הוא רוצה להסתיר ולכסות את האדם ריד – בדורות הראשונים כשהיו יודעים יום מיתתם רטו – דע שיש עשרים וארבעה מיני פדיונות רטז – הפילוסופים קורים להטבע "אם כל חי" ריז – זכרו תורת משה ריח – לפעמים כשנגזר על האדם ריט – בצע אמרתו רכ – יש כמה דברים יקרים בעולם רכא – על ידי שנותנין מעשר נצול משונאים רכב – צריך להיות תמיד בשמחה ולעבד ה בשמחה רכג – כשהצדיק צריך לבקש מאת השם יתברך רכד – אפלו הרחוקים מן הצדיק רכה – כשהראה בשלמות על ידי זה הבטחון בשלמות רכו – נגונים של יללה ועצבות רכז – מה שאומרים כשעוברין על הקוצרים ה יעזר רכח – כשהקדוש ברוך הוא מסתכל בנשמה רכט – דע שיש עצים שכשעושין מהם מטה רל – מי שיש לו עינים לראות רלא – וצבא השמים לך משתחוים רלב – הללו את ה מן השמים וכו רלג – כשמתגברים על האדם מחשבות רעות והרהורים רלד – ספורי מעשיות מצדיקים הוא דבר גדול מאד רלה – מי שהולך ונחלק ונופל רלו – מי שנוהג רבנות בכשרות ובתמימות כראוי רלז – עקר הנגון והכלי שיר, הביא לוי לעולם רלח – כששני אנשים מחלקים ביניהם על איזה ענין רלט – על ידי מחלקת אי אפשר לדבר רמ – כל ההשפעות וכל הדברים הם באים רק מהצדיק האמת רמא – כשיש דינים, חס ושלום רמב – יש בחינת אריך אנפין בקלפה רמג – יש צדיק גדול מאד, שאין העולם יכול לסבל קדשתו רמד – מי שהוא מערב בין העכו"ם רמה – דע שיש חדרי תורה רמו – לפעמים צריך האדם שיהיה לו גדלות רמז – "תיקו" – הוא בחינת מחסר תקון רמח – ספורי מעשיות מצדיקים, הוא דבר גדול מאד רמט – עקר הגבורה בהלב רנ – כל מיני צער וכל היסורים אינם רק מחסרון הדעת רנא – על ידי מלחמות הינו מחלקת רנב – כשיש אחדות בין הצדיקים, אין הצדקה מזקת רנג – מעוט שנה, הוא ממעט תאות נאוף רנד – עינים הם דברים עליונים וגבוהים מאד רנה – כשהאדם הוא מאמין בהצדיק בלי שום דעת רנו – שם אתה מסגל על הים רנח – כשיש מחלקת על האדם רנט – כשאדם מתבודד ומפרש שיחתו רס – השם הוא הנפש רסא – כשנופל אדם ממדרגתו ידע שמן השמים הוא רסב – על ידי התחדשות התורה נעשה נהרות רסג – חלי הקדחת – בא על ידי מה שאדם אוכל אכילה יתרה רסד – צדקה היא תקון הברית רסה – טעם על שבירת כלי חרס בשעת התקשרות השדוך רסו – מיתות בהמות וחיות בלא זמנן רסז – שבועות הוא רפואה להראה רסח – כשאין האדם מסתכל על התכלית, למה לו חיים רסט – מדירת הצדיק נכר מעשה הדור רע – כמו שיש התעוררות מאדם לחברו רעא – צריך שיהיה להאדם עזות דקדשה רעב – היום אם בקולו תשמעו רעג – יש בני עליה גדולים מאד שמולידים נשמות רעד – יש רשעים שעובדים ויגעים כל ימיהם רעה – כל מצוה ומצוה שעושין, נעשה ממנה נר אחד רעו – אכילת שבת אינה בשביל שביעה כלל רעז – כשיש מחלקת על האדם, אין לעמד עצמו כנגד השונאים רעח – דע שעל חליף [סכין שחיטה] טוב רעט – יש שאומרים תורה מלמטה למעלה רפ – מי שצריך לדון לפני דינים בדין תורה רפא – אם ישב עצמו על הספר יכול לראות חדשות ונפלאות רפב – צריך לדון את כל אדם לכף זכות רפג – יש שני צדיקים שהם משרש אחד רפד – הוכיח את אחד שאמר לו, שאין לו פנאי ללמד רפה – טעמה כי טוב סחרה רפו – יש גן עדן, והם שני בחינות: גן ועדן השמטה

קיצור ליקוטי מוהר"ן השלם תנינא
א – תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגנו ב – ימי חנכה הם ימי הודאה ג – כשחלה רבי אליעזר הגדול ד – וביום הבכורים ה – תקעו בחדש שופר, העקר הוא האמונה ו – על ידי זעה טובה, על ידי זה נעשה שמחה ז – ויהי מקץ – כי מרחמם ינהגם ח – תקעו בחדש שופר ט – אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו י – העולם רחוקים מהשם יתברך, מחמת שאין להם ישוב הדעת יא – כשאדם מתפלל בשדה יב – כשאדם הולך אחר שכלו וחכמתו יג – כל מה שחולקין עליו יותר, מקרבין אותו יותר להשם יתברך יד – רבים לוחמים לי מרום טו – אלו המתפארין עצמן בשקר בגדולות ונפלאות טז – מפני מה כשהאדם מבקש פרנסה יז – צריך לזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבת יח – סכנה גדולה להיות מפרסם ולהנהיג העולם יט – עקר התכלית והשלמות הוא רק לעבד השם בתמימות גמור כ – על ידי המחלקת שיש בעולם, נעשין מפרסמים קדם זמנם כא – כשמחדשין חדושי תורה כב – בענין ההכנעה, טועים העולם הרבה כג – בענין השמחה כד – מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד כה – ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל כו – צריך להרחיק משכרות כז – מי שהוא פרנס חדש או מנהיג כח – יש חלוקים בין התורות כט – כשארע שאלה בבית האדם על ידי תערבת אסור בהתר ל – כשבא ספר חדש לעולם לא – על ידי הנגינה אדם נכר לב – יש צדיקים גנוזים לג – ויחד יתרו על כל הטובה לה – לומדי תורה ראוי להם לידע עתידות לו – תכף שנעשה ספר מן התורות הגבוהות והנפלאות לז – עקר התכלית הוא רק לעבד ולילך בדרכי ה לשמו יתברך לח – לפעמים הגדול הולך ונוסע להקטן, ולפעמים להפך מא – לפעמים השם יתברך עושה מופתים מב – כי אני יי רפאך מג – על ידי חלישות הלב נופלים פחדים עליו מד – האמונה תולה בפה של אדם מה – בענין בני אדם שרוצים לנסע לצדיק האמת מו – מסירת נפש יש לכל אחד ואחד מישראל בכל יום ובכל שעה מז – סכנה גדולה לומר תורה מח – כשאדם נכנס בעבודת השם, אזי מראין לו התרחקות מט – לפי גדלות השם יתברך ועצם רוממותו יתברך נ – המחשבה ביד האדם להטותה כרצונו נא – היצר הרע נוקש באדם בכל פעם נב – מה שקשה קשיות על הצדיקים נג – גדל יקרת המחשבה נד – הבחירה ביד האדם לעשות כרצונו נה – רוח העולם הזה אין לשער נו – כשיש להאדם לב, אין שיך אצלו מקום כלל נז – כשצדיק גדול אמתי מגלה תורה נח – יש בני אדם שאומרים, שכשהצדיק גדול במעלה נט – יש זריז ונשכר, זריז ונפסד ס – כשיש מלחמות בעולם, השכל מחיב שיהיה יקרות סא – השם יתברך הוא למעלה מהזמן סב – אלה מסעי בני ישראל סג – יעקב אבינו, כששלח את בניו סד – כל הנגידים הגדולים, כמעט כלם, הם משגעים ממש סה – כשמקנאין קנאת ה צבאות, נחשב כמו צדקה סו – הצדיק הוא מכרח לעשות תשובה בעד ישראל סז – בראשית לעיני כל ישראל סח – עקר שלמות הצדיק שיוכל להיות למעלה ולמטה סט – מה שנוהגים לתן ברכה ע – מי שגדול יותר, צריך לבקש מבקשו ברחוק מקום יותר עא – יש מחין של ארץ ישראל ויש מחין של חוץ לארץ עב – לראות את עצמו עם הצדיק האמת עג – מי שרוצה לזכות לתשובה, יהיה רגיל באמירת תהלים עד – אחר פורים קורין פרשת פרה עה – הסתכלות פני הצדיקים לבד הוא גם כן דבר גדול מאד עו – ישראל הם נעשים אדונים לבעליהם עז – דע, שכל אחד מישראל, צריך שיהיה לו איזה צער בכל יום עח – בענין הנהגת הפשיטות של הצדיק האמת עט – הקול קול יעקב פ – בראשונה כל מי שרצה לתרם תרומת הדשן תורם וכו פא – כשאדם משמח עצמו בשמחה של מצוה פה – אגוזים הנקראים לוזים פו – על ידי שהעולם הם מקטני אמנה פז – כונת אלול הם תקון לפגם הברית פח – שלא לאכל פרי, שלא נתבשלה כל צרכה פט – הדעת משדך כל השדוכים צ – טעם על שבירת כלי חרס בשעת השדוך צא – וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר צב – תקון למקרה לילה קז – מענין מאוס והרחקת התאוה הכללית קו – ראוי להרהר בדברי תורה בשעת זווג קכה – מענין אמירת תהלים