ספר התניא – פרק ל

שיעור שמע:

הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

פרק ל
אֵין בָּעוֹלָם יֵאוּשׁ כְּלָל מנצחון יָצָר הַטּוֹב עַל יָצָר הָרַע.
אדם חייב לנצח במלחמת היצר בלי תירוצים על עצמו. לאחרים שילמד זכות ויאמר שהם במקומם ככורח הנסיבות, על עצמו שלא יעשה הנחות. מאחר והוא חייב לנצח, ילך בהדרגה ויתקדם למרות שישנן ירידות בדרך. דרושה החלטה אמונית שוודאי שכוח הבורא גדול מכוח הנברא, ובעזרת הקב"ה מנצחים, אין אפשרות אחרת.

עוֹד זֹאת יָשִׂים אֶל לִבּוֹ, לְקַיֵּם מַאֲמַר רַזַ"ל1: "וֶהֱוֵי שְׁפַל רוּחַ בִּפְנֵי כָּל הָאָדָם" מלמד בעל הסולם שיש להיזהר שלא לבוא לגאווה אלא לבטל את האגו, את היישות, את הרגשת המגיע לי. עליו לבטל עצמו בפני החבריה, קבוצת החברים איתם עושה את עבודת השם ולא לפני זרים. האדם גרוע בכך שנדמה לו שהרצון לקבל שלו, האני הכוזב הוא הוא עצמו. שפל בפני אחרים אין פירושו שאתה עם פחות כשרונות, אלא ויתור לאחר כדי להשפיע לו, דהיינו לראות בזולת סיבת התוצאה. שיפלות היא על הרצון לקבל, ואת האני הזה צריך הנברא להשפיל. וֶהֱוֵי בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, בִּפְנֵי כָּל הָאָדָם מַמָּשׁ, אֲפִלּוּ בִּפְנֵי קַל שֶׁבַּקַּלִּים. וְהַיְנוּ עַל פִּי מַאֲמַר רַזַ"ל2: "אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ תחשב שהנסיבות גרמו ולא הוא". כִּי מְקוֹמוֹ גּוֹרֵם לוֹ לַחֲטֹא, לִהְיוֹת פַּרְנָסָתוֹ לֵילֵךְ בַּשּׁוּק כָּל הַיּוֹם וְלִהְיוֹת מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת, וְעֵינָיו רוֹאוֹת כָּל הַתַּאֲווֹת, וְהָעַיִן רוֹאָה וְהַלֵּב חוֹמֵד, וְיִצְרוֹ בּוֹעֵר כְּתַנּוּר בֹּעֵרָה מֵאֹפֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהוֹשֵׁעַ3: "הוּא בֹעֵר כְּאֵשׁ לֶהָבָה" וגו'. מַה שֶּׁאֵין כֵּן מִי שֶׁהוֹלֵךְ בַּשּׁוּק מְעָט, וְרֹב הַיּוֹם יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ. וְגַם אִם הוֹלֵךְ כָּל הַיּוֹם בַּשּׁוּק, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאֵינוֹ מְחֻמָּם כָּל כָּךְ בְּטִבְעוֹ. כִּי אֵין הַיֵּצֶר שָׁוֶה בְּכָל נֶפֶשׁ, יֵשׁ שֶׁיִּצְרוֹ כו', כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר. כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו.
וְהִנֵּה בֶּאֱמֶת, גַּם מִי שֶׁהוּא מְחֻמָּם בְּטִבְעוֹ וּפַרְנָסָתוֹ הִיא לִהְיוֹת מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת כָּל הַיּוֹם, אֵין לוֹ שׁוּם הִתְנַצְּלוּת עַל חֲטָאָיו אין תירוצים, וּמִקְרֵי רָשָׁע גָּמוּר עַל אֲשֶׁר אֵין פַּחַד אֱלֹהִים לְנֶגֶד עֵינָיו. כִּי הָיָה לוֹ לְהִתְאַפֵּק וְלִמְשֹׁל עַל רוּחַ תַּאֲוָתוֹ שֶׁבְּלִבּוֹ מפני שהשם אוסר, מִפְּנֵי פַּחַד ה' הָרוֹאֶה כָּל מַעֲשָׂיו, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל כִּי הַמֹּחַ שַׁלִּיט עַל הַלֵּב בְּתוֹלַדְתּוֹ. אדם לא צריך לסבול בהכרח, ואם יש מי שחש שהוא צריך לסבול עליו לשנות את המחשבה, ולהפסיק לחשוב שמגיע לו יותר. המוח הוא שליט על הלב וניתן לחשוב נכון, וזו מלחמת חובה.
וְהִנֵּה בֶּאֱמֶת שֶׁהִיא מִלְחָמָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה, לִשְׁבֹּר הַיֵּצֶר הַבּוֹעֵר כְּאֵשׁ לֶהָבָה מִפְּנֵי פַּחַד ה' , וּכְמוֹ נִסָּיוֹן מַמָּשׁ. וְהִלְכָּךְ צָרִיךְ כָּל אָדָם לְפִי מַה שֶּׁהוּא מְקוֹמוֹ וּמַדְרֵגָתוֹ בַּעֲבוֹדַת ה' , לִשְׁקֹל וְלִבְחֹן בְּעַצְמוֹ אִם הוּא עוֹבֵד ה' בְּעֶרֶךְ וּבְחִינַת מִלְחָמָה עֲצוּמָה כָּזוֹ וְנִסָּיוֹן כָּזֶה, בִּבְחִינַת וַעֲשֵׂה טוֹב. כְּגוֹן בַּעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה בְּכַוָּנָה, לִשְׁפֹּךְ נַפְשׁוֹ לִפְנֵי ה' בְּכָל כֹּחוֹ מַמָּשׁ, עַד מִצּוּי הַנֶּפֶשׁ, וּלְהִלָּחֵם עִם גּוּפוֹ וְנֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית שֶׁבּוֹ, הַמּוֹנְעִים הַכַּוָּנָה, בְּמִלְחָמָה עֲצוּמָה, וּלְבַטְּשָׁם וּלְכַתְּתָם כֶּעָפָר קֹדֶם הַתְּפִלָּה שַׁחֲרִית וְעַרְבִית מִדֵּי יוֹם בְּיוֹם, וְגַם בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, לְיַגֵּעַ עַצְמוֹ בִּיגִיעַת נֶפֶשׁ וִיגִיעַת בָּשָׂר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן בַּאֲרִיכוּת וְכָל שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לִידֵי מִדָּה זוֹ, לְהִלָּחֵם עִם גּוּפוֹ מִלְחָמָה עֲצוּמָה כָּזוֹ, עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לִבְחִינַת וְעֶרֶךְ מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר הַבּוֹעֵר כְּאֵשׁ לֶהָבָה, לִהְיוֹת נִכְנָע וְנִשְׁבָּר מִפְּנֵי פַּחַד ה' .
וְכֵן בְּעִנְיַן בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְכָל בִּרְכוֹת הַנֶּהֱנִין וְהַמִּצְוֹת בְּכַוָּנָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר כַּוָּנַת הַמִּצְוֹת לִשְׁמָן. וְכֵן בְּעִנְיַן עֵסֶק לִמּוּד הַתּוֹרָה, לִלְמֹד הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵחֶפְצוֹ וּרְצוֹנוֹ לְפִי טִבְעוֹ וּרְגִילוּתוֹ ולימוד פנימי ואיכותי יותר. יותר מהטבע גמטרייה שם אלקים, יש לנצח ע"י שיגדיל בתוכו את תפיסת שם הויה על שם אלוקים. שם אלקים = 86 ושם הויה=26 וביחד 112 הוא מעבר יבק., עַל יְדֵי מִלְחָמָה עֲצוּמָה עִם גּוּפוֹ. כִּי הַלּוֹמֵד מְעָט יוֹתֵר מִטִּבְעוֹ הֲרֵי זוֹ מִלְחָמָה קְטַנָּה, וְאֵין לָהּ עֵרֶךְ וְדִמְיוֹן עִם מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר הַבּוֹעֵר כָּאֵשׁ, דְּמִקְרֵי רָשָׁע גָּמוּר אִם אֵינוֹ מְנַצֵּחַ יִצְרוֹ לִהְיוֹת נִכְנָע וְנִשְׁבָּר לִפְנֵי ה' . וּמַה לִּי בְּחִינַת סוּר מֵרָע וּמַה לִּי בְּחִינַת וַעֲשֵׂה טוֹב, הַכֹּל הִיא מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, יָחִיד וּמְיֻחָד בָּרוּךְ הוּא. וְכֵן בִּשְׁאָר מִצְוֹת, וּבִפְרָט בְּדָבָר שֶׁבְּמָמוֹן, כְּמוֹ עֲבוֹדַת הַצְּדָקָה וּכְהַאי גַּוְנָא.
וַאֲפִלּוּ בִּבְחִינַת סוּר מֵרָע, יָכוֹל כָּל אִישׁ מַשְׂכִּיל לִמְצֹא בְּנַפְשׁוֹ שֶׁאֵינוֹ סָר לְגַמְרֵי מֵהָרַע בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל בְּמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְמִלְחָמָה עֲצוּמָה כְּעֵרֶךְ הַנִּזְכָּר לְעֵיל, וַאֲפִלּוּ פָּחוֹת מֵעֵרֶךְ הַנִּזְכָּר לְעֵיל. כְּגוֹן לְהַפְסִיק בְּאֶמְצַע שִׂיחָה נָאָה, אוֹ סִפּוּר בִּגְנוּת חֲבֵרוֹ, וַאֲפִלּוּ גְּנַאי קָטָן וְקַל מְאֹד, אַף שֶׁהוּא אֱמֶת, וַאֲפִלּוּ כְּדֵי לְנַקּוֹת עַצְמוֹ, כַּנּוֹדָע מֵהָא דַּאֲמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְאָבִיו רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ: "לָאו אֲנָא כַּתְבֵהּ אֶלָּא יְהוּדָה חַיָּטָא כַּתְבֵהּ" וְאָמַר לוֹ: "כַּלֵּךְ מִלָּשׁוֹן הָרַע" [עַיֵּן שָׁם בִּגְמָרָא רֵישׁ פרק י' דְּבָבָא בַּתְרָא4]. וּכְהַאי גַּוְנָא כַּמָּה מִלֵּי דִּשְׁכִיחֵי טוּבָא. וּבִפְרָט בְּעִנְיַן לְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ בַּמֻּתָּר לוֹ, שֶׁהוּא מִדְּאוֹרָיְתָא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ" וגו'5 "וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם" וגו'6. וְגַם דִּבְרֵי סוֹפְרִים חֲמוּרִים מִדִּבְרֵי תּוֹרָה7 וכו' על האדם לקדש עצמו. אֶלָּא שֶׁכָּל אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן הֵן מֵעֲוֹנוֹת שֶׁאָדָם דָּשׁ בַּעֲקֵבָיו אלו מצוות האמונה שאדם לא רואה בהם חשיבות מפני שאינו מבין בשכלו טעם המצווה, על הכל יכוון ליבו לאביו שבשמים כולל הנהגות ומסורת, וְגַם נַעֲשֹוּ כְּהֶתֵּר מֵחֲמַת שֶׁעָבַר וְשָׁנָה8 וכו'.
אֲבָל בֶּאֱמֶת, אִם הוּא יוֹדֵעַ סֵפֶר וּמַחֲזִיק בְּתוֹרַת ה' וְקִרְבַת אֱלֹקִים יֶחְפָּץ, גָּדוֹל עֲוֹנוֹ מִנְּשֹׂא וְאַשְׁמָתוֹ גָּדְלָה בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם, בְּמַה שֶׁאֵינוֹ נִלְחָם וּמִתְגַבֵּר עַל יִצְרוֹ בְּעֵרֶךְ וּבְחִינַת מִלְחָמָה עֲצוּמָה הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל, מֵאַשְׁמַת קַל שֶׁבַּקַּלִּים מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת הָרְחוֹקִים מֵה' וְתוֹרָתוֹ, וְאֵין אַשְׁמָתָם גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, בְּמַה שֶׁאֵינָם כּוֹבְשִׁים יִצְרָם הַבּוֹעֵר כְּאֵשׁ לֶהָבָה מִפְּנֵי פַּחַד ה' הַמֵּבִין וּמַבִּיט אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם, כְּאַשְׁמַת כָּל הַקָּרֵב הַקָּרֵב אֶל ה' וְאֶל תּוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל גַּבֵּי אַחֵר, שֶׁיָּדַע בִּכְבוֹדִי וכו'9. וְלָכֵן אָמְרוּ רַזַ"ל10 עַל עַמֵּי הָאָרֶץ שֶׁזְּדוֹנוֹת נַעֲשֹוּ לָהֶם כִּשְׁגָגוֹת.

שאלות לחזרה ושינון בתניא ל
1. מהם דברי בעה"ס על שפלות הרוח שצריך להיות בפני כל אדם?
2. כיצד האדם צריך להסתכל על חבירו כאשר הוא רואה אותו חוטא?
3. האם מותר לאדם להסתכל על עצמו שיש לו נסביות מקלות ולכן מותר לו לא לנצח במערכה את יצה"ר שמסיתו ומדוע?
4. כיצד על האדם לראות את הכוחות שהוא צריך להקדיש למלחמה ביחס לתאווה ויצה"ר השולט בו?
5. מהן דרכי המלחמה שמציע לנו בעל התניא ובמה הן שונות מעשייה לבדה?
6. מה הכוונה להלחם יותר מטבעו?
אתר הבית- https://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: https://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl